יש אנשים שמרגישים איתם בנח מהרגע הראשון. דנה ברגר היא כזאת. קולחת, נעימה, ישירה ומדברת בגובה העיניים. דנה שייכת לדור שלי, ויש לי הרגשה שאני מכיר אותה כמעט כל חיי הבוגרים. זה התחיל עוד מימי להקת הנח״ל, המשיך עם הבלגן שאחרי השחרור, קריירת הסולו וההופעות בטלוויזיה ובקולנוע. עניין של זמן.
לפני קצת יותר מארבע שנים היא הופיע כאן יחד עם דן תורן והם נתנו יופי של מופע. הפעם היא מגיעה עם גיטריסטית מדהימה, תמר אייזנמן, שגם היא כבר הספיקה לתת לנו הופעה מרגשת לפני כמה שנים (כשהגיעה יחד עם רונה קינן). זאת סיבה מצוינת להרים טלפון ולשאול כמה שאלות.
ערב טוב דנה,
כשקראתי עלייך קצת באינטרנט לפני הראיון גיליתי שאת גרה בירושלים. דנה ברגר, ירושלמית??? הייתי בטוח שתל אביבית.
כן, אתה לא היחידי שחושב ככה, התקבעה לי תדמית של תל אביבית. אני ירושלמית שנולדה בחיפה וגדלה עד הצבא בירושלים. כשהתגייסתי ללהקת הנח״ל עברתי כחיילת לתל אביב וגרתי שם הרבה שנים. כשהכרתי את אבי ילדי גרנו ביפו, שם גם נולדה בתי הבכורה. גרנו בבית ערבי פרטי מקסים עם שיחי בוגנוויליה בחצר. כשהיא היתה בערך בת שנה הרגשתי שאני רוצה לגור בכפר ושיפו קצת קשוחה לי מדי. לא בדיוק המקום להסתובב עם עגלת תינוק. עברנו לגור במושב כפר שמואל שזה די פיזדילוך, איפשהו בין רמלה ללטרון. זה לא היה נסיון מוצלח במיוחד ואחרי שנתיים עברנו להרצליה, שם נולד בננו וגרנו שם שבע שנים. לפני ארבע שנים עברנו לאיפה שאנחנו גרים עכשיו. זה מושב שיושב במקום הכי יפה בארץ. בהרי ירושלים, מעל עין כרם. שלג בחורף, כל הבתים במושב בנויים על צלע ההר ככה שבעצם גרים על ההר עם נוף מטריף מנגד אבל גם בתוך היער, בטבע, כיף גדול. אז אנחנו לא ממש ירושלמים, אבל בתי לומדת בבית ספר לאמנויות בעיר ואני גדלתי שם, ככה שיש לי זכרונות טובים מירושלים ואני מאוד אוהבת לבקר.
בני כמה הילדים?
הגדולה בת 14, כיתה ח׳, והקטן, שהוא כבר לא כל כך קטן, יהיה בן שמונה באביב.
הגדולה בבית ספר לאמניות בעקבות אמא?
הילדה הזו לא הולכת בעקבות אף אחד, היא המציאה את עצמה. היא אמנית בכל רמ״ח אבריה. היא מציירת מדהים, והיא כותבת מדהים והיא בכלל במגמת תיאטרון. אבל מי יודע אולי היא תמצא את עצמה בסוף מנכ״לית של גוגל למרות שיש לי הרגשה שזה לא יקרה…. האמת שאני חושבת שחיים מסודרים זה נורא מלחיץ, אז אני לא בטוחה שזה מה שאני מאחלת לילדים שלי.
יצא לך לשתף פעולה לא מעט עם אמנים אחרים. ספרי קצת על שיתופי הפעולה האלה.
מוזיקה בשבילי זה לעשות דברים ביחד, להתחבר לאנשים. בכלל אני בן אדם שחיבור זה מה שמניע אותו. ככה שבשבילי זה בכלל תרוץ לפגוש אנשים וליצור את הקסם הזה שנקרא מוזיקה. ממש עכשיו אני מקליטה אלבום חדש ובחרתי לעשות אותו עם שבעה מפיקים שונים. בדרך כלל אנשים בוחרים מפיק מוזיקלי אחד ונסגרים אתו. כל מפיק בחר לעבוד איתי על שיר או שניים שהכי הדליקו אותו. חלק גם ניגנו או הלחינו (כאן דנה מציינת את שמות המפיקים ומה כל אחד עשה. השם המוכר ביותר הוא חמי רודנר שהפיק שיר אחד אבל הפיקו גם איתי פרל, אורי וינוקור , שמוליק נויפלד ועוד). אפילו שיתפתי פעולה בשיר אחד עם עדי שרון, שהוא בן הזוג שלי, אתו כבר שיתפתי פעולה בעשיית ילדים...
כבר היה לכם שיתוף פעולה מוזיקלי בעבר?
האמת שיש לנו אלבום אחד גנוז וממש עכשיו אנחנו מסיימים פרויקט חדש לגמרי באנגלית. EP עם שבעה קטעים של מוזיקה אלקטרונית ששרון יצר ואני כתבתי ושרתי. בכלל אני הולכת לעבוד הפעם שונה לגמרי, פתחתי headstart שעולה לאויר ממש עכשיו וההופעות בארה״ב יתקיימו כשהוא כבר ירוץ. כל מי שיתמוך באלבום שלי ויציין גם באיזה הופעה הוא היה יקבל מלבד את האלבום עצמו גם את הפרויקט שאני עושה עם עדי במתנה.
שמעתי שאת עושה קורסים בכתיבה יוצרת. במה מדובר? פרוזה? שירה?
אצלי בסדנה מתמקדים בעיקר בכתיבת שירים שמיועדים להלחנה, או פזמונים, בשמם הפחות מחמיא. אני בעצם יוצאת למסע עם קבוצה של אנשים, וכל אחד יכול להגיד ולכתוב את מה שהוא חושב ומרגיש. אם יצא מזה שיר להלחנה זה פחות חשוב בעיני, העיקר הוא עצם הביטוי. להגיד משהו לעצמנו ולעולם.
את מגיעה אלינו עם תמר אייזנמן. כבר שיתפת איתה פעולה בעבר?
כבר המון שנים רצינו לעשות משהו ביחד. אפילו נפגשנו פעם אצלה בבית עם הגיטרות אבל לא יצא מזה שום דבר. פתאום יצא שדוקא בחו״ל תהיה לנו הזדמנות לשתף פעולה ואני מאוד שמחה על כך. אולי אפילו נקרע את העיר ביחד...
על איזו מוזיקה גדלת?
המון דיויד בואי, בעיקר הישנים של תחילת הדרך, הרבה פינק פלויד, בוב דילן כמובן. היתה לי תקופה יותר קודרת עם ג׳וי דיויזן, באוהאוז, ניק קייב, סוזי אנד דה בנשיז, הקיור. היו גם הפריטנדרז, קייט בוש, ג׳וני מיטשל, ג׳ואן באאז. אבל ללא ספק האמן שהכי השפיע עלי היה דיויד בואי.
מה את שומעת היום? יש לך איזה המלצות?
אני מאוד אוהבת את פיונה אפל, ראיתי עכשיו את רדיוהד בברלין והם היו מדהימים, אולי הלהקה הכי טובה בעולם כיום. אני אוהבת את Fink הבריטי, ואת הצמד האירי Lamb.
ספרי קצת על הקטע של "הישרדות" איך הגעת לזה? מה גרם לך להחליט לעזוב יום אחד את הבית הבעל והילדים להרפתקה שכזו? איך היה?
זה היה סיוט. זאת היתה חוויה מאוד מיוחדת ומעניינת ולקחתי ממנה הרבה אבל בגדול זה היה מאוד מאוד קשה. למה עשיתי את זה? קודם כל קיבלתי על זה הרבה כסף, ותכ׳לס זאת עבודה. הציעו לי המון שנים ללכת להישרדות ולאח הגדול ולמחוברות ותמיד סירבתי. אבל כשבאו באותה תקופה שוב עם ההצעה להשתתף בהישרדות, היה לי איזה רצון לעשות משהו שונה, מחוץ לקופסה, משהו שהוא מאוד לא אני. לא יודעת, אולי גם היה כאן שילוב של משבר גיל הארבעים. סתם זרקתי להם סכום מטורף שלא האמנתי שהם יסכימו, ומצאתי את עצמי בפנים… אפילו שיחקתי אותה ונשארתי ממש עד הסוף, חמישים יום על האי, בלי אוכל ובלי מקלחת, חוויה, משהו שאפשר אח״כ לספר לנכדים. ביום האחרון הביאו לי את המשפחה ושילבנו את זה עם טיול בת מצוה נפלא בגואטמלה.
נזכרתי שבזמן שהיית בלהקת הנח"ל היה סקנדל גדול שתפסו חבר׳ה עם חשיש ופירקו את הלהקה. בימים אלה גלעד ארדן מציע לא להפליל מעשנים, פה בקלפורניה זה עכשיו חוקי כמו גם במדינות נוספות. תופעה שנראה שהולכת ומתרחבת. מה דעתך על הלגליזציה של המריחואנה?
קודם כל הלהקה שנתפסה עם חשיש היתה להקת פיקוד מרכז, והם גם ישבו על כך לא מעט חודשים בכלא. להקת הנח״ל היו חננות. אני לא, אבל השאר…
אני בהחלט בעד לגליזציה. יש הרבה אנשים שממש צריכים את זה בצורה יומיומית. מדובר בצמח מרפא ואני מאוד בעד. אני לא חושבת שאני מכירה מישהו שלא מעשן.
העולם גועש כיום פוליטית. אם זה בחירת טראמפ, החקירות של ביבי, ועוד הרבה דברים אחרים. את פעילה פוליטית?
אני לא חושבת שחשוב לי להיות פוליטית אבל חשוב לי להיות הומנית. הבעיה היא שבאקלים הנוכחי בארץ הומניות נחשבת למשהו לא בסדר. אנשים אומרים ״יפה נפש״ כאילו זה קללה. איך אפשר להתייחס לנפש יפה כאל דבר שלילי? לצערי זה בהחלט משקף את רוח התקופה. חשוב לי להשתתף בפעולות חברתיות, לאו דוקא שקשורות לסכסוך עם הפלסטינים. למשל אני משתתפת בהרבה ערבי התרמה לילדים חולים. ביום הזיכרון האחרון השתתפתי בערב מקסים ומרגש ברמות-על שארגנו ״לוחמים לשלום״ יחד עם פורום המשפחות השכולות, שכולל משפחות יהודיות וערביות כאחת. שרתי שם את ״תפילת האמהות״ שכתבה צרויה להב יחד עם עוד זמרות ומקהלה של נשים ערביות והיה מדהים. אני מאוד רוצה לקדם את המודעות לפורום הזה כי מדובר באנשים שהפכו את הכאב העצום שלהם לגשר לתקוה.
אם כן דנה ותמר יהיו אצלנו ב JCC ביום שלישי הקרוב ה 7 לפברואר, ואני מתכוון להיות שם. אולי אפילו אגש להגיד שלום אחרי ההופעה. סביר שלא אגש, אבל זה לא העיקר, אחשוב שזה חוצלארץ, וזה בסדר...
