מעט אחרי חצות, ליתר דיוק בשעה 00:29 ביום שבת ה 23 לדצמבר 1972 פקדה רעידת אדמה בעצמה 6.25 בסולם ריכטר את סביבות העיר Managua, בירת ניקרגואה. ההערכות נעות בין 9000 ל 19,000 איש שקיפחו את חייהם, כ 20,000 נפצעו ו 250,000 מצאו את עצמם מחוסרי בית. זה היה בערב שלפני כריסטמס. אלפי ילדים הלכו לישון נרגשים לקראת ארוחת החג, בואו של סנטה, אולי אף תהו איזו מתנה תחכה להם השנה מתחת לעץ, כשלפתע באמצע הלילה האדמה החלה רועדת תחת רגליהם וקירות ביתם התמוטטו על ראשיהם. אתם יכולים לדמיין את זה?
כאב אנושי ואסונות הם הרבה פעמים טריגר ליצירה אמנותית. רבות מהיצירות הטובות ביותר הגיעו לעולם מתוך כאב או משבר ולא ברגעי שמחה.
שנה אחרי האסון הוציא Alfonso Noel Lovo את Terremoto Richter 6:25 - Managuam (בספרדית terremoto זו רעידת אדמה). אלבום נפלא של יוצר מוכשר עם סיפור חיים מעניין.
אלפונסו "פונצ'ו" נואל לובו נולד בניקרגואה ב 1951. בן למשפחה ידועה של בעלי חוות המחזיקה עסק משגשג. אביו אף היה שר החקלאות של ניקרגואה.
כשהיה אלפונסו בן חמש, הסתובב עם אביב בסן חוזה שבקוסטה ריקה וראה באחד מחלונות הראוה אקורדיון אדום חדש ומרשים. הילד המפונק הצביע על האקורדיון ואמר לאביו: "את זה". כשנכנסו לחנות ניגן המוכר לילד את Silent night וניסה לעניין אותו באקורדיון לילדים. הילד העקשן התעקש על זה שבחלון הראוה. כמה ימים מאוחר יותר, בכריסטמס, חיכה לילד אותו אקורדיון אדום ויפה, ארוז בקופסה תחת עץ חג המולד. כנראה שיש ילדים שסנטה קשוב למשאלותיהם יותר מלאחרים. אלפונסו המאושר הפתיע את הוריו בנגינת סיילנט נייט, אותו שיר ששמע לראשונה רק מספר ימים קודם לכן. הוא החל ללמוד לנגן והפרופסור שנשכר ללמדו קלט שהוא כלל אינו קורא תוים ומצליח לנגן הכל משמיעה בלבד. הפרופסור הרים ידיים ועזב אך אלפונסו המשיך לנגן על האקורדיון בכנסייה, בארועים של בית הספר ובכל הזדמנות. בהמשך למד גם לנגן על מפוחית וכשהיה בפנימיה בגרנדה, הוא לימד את עצמו לנגן על אורגן האמונד ופסנתר. הילד המפונק הפך לנער מרדן קשה לאילוף. הוא הוענש לא פעם בבידוד ובילה שעות סגור בחדר המוזיקה, שם כתב את שירו הראשון In the Woods of the Moon, שאף נכנס ל Terremoto Richter 6:25.
הגנן המשפחתי לימד אותו לנגן על גיטרה, ו"פונצ'ו" נטש כליל את האקורדיון. חבר המשפחה Adan 'Bienvenido' Jaime שהיה ידוע בכינויו "The Nicaraguan Elvis" לימד את הנער לנגן שירים של אלויס (כמה מפתיע), בלדות, ושירי רוק לטיניים. בתיכון, בזמן המחצית של איזה משחק כדורסל, פגש אלפונסו את Jose 'Chepito' Areas שניגן בתופים, מפגש שהפך לידידות ארוכת שנים. לימים יצטרף Chepito להרכבה הראשון של להקת סנטנה.
ידידנו הקים וניגן בכמה להקות רוק בניקרגואה (Los Rockets, Los Juniors) לפני שעבר ללמוד כסטודנט לשיווק באוניברסיטת לואיזיאנה בבאטן-רוז'. בשנת 71, באחת מטיסותיו לחופשה מהלימודים הביתה לניקרגואה, הוא מצא את עצמו על מטוס שנחטף בידי מורדי הסנדניסטה. במהלך הטיסה זיהה אותו אחד החוטפים שלמד אתו בבית הספר. אלפונסו שימש כקלף מיקוח בנסיון של לוחמי הגרילה לשחרר אסיר פוליטי. כשהמשא ומתן עם השלטונות עלה על שרטון, אלפונסו נורה מספר פעמים ורק בנס נשאר בחיים. אחת הפציעות היתה בידו השמאלית (שכמעט והיה צורך לכרתה) אבל לאחר מספר ניתוחים מורכבים וכמה חודשים של שיקום היד החלימה והוא חזר לנגן בגיטרה.
את האלבום המדובר הקליט אלפונסו בניו אורלינס בשעות הלילה המאוחרות בסופי שבוע. בעל הסטודיו עזר לו לגייס נגני אולפן, ביניהם נגן חליל וסקסופון נפלא בשם מייקל, נגן גיטרה מניקרגואה מולדתו בשם Silvio Lacayo, את Cristobal, נגן כלי הקשה מעולה מקולומביה,ואת נגן הקונגו מפנמה Marcos Ostrander. אלפונסו "פונצ'ו" עצמו ניגן באלבום בפסנתר גיטרה ובס. בשיר Hijack (מעניין מאיפה הגיעה לו ההשראה לשם…) שהוא מעין אלתור חופשי באולפן, פונצ'ו אף ניגן בתופים. אלפונסו נהג לקחת את החומר המוקלט מהאולפן בניו אורלינס לדירת הסטודנטים הזעירה בבאטן-רוז' ולעבוד על הסקיצות בכדי להתכונן להמשך ההקלטות בסוף השבוע הבא.
האלבום Terremoto Richter 6:25 - Managuam יצא ב 73, פחות משנה אחרי אותה רעידת אדמה נוראית, הודפס ב 5000 עותקים ונמכר בחנויות באזור לואיזיאנה. איזה בנק מקומי רכש 1000 עותקים כדי לתת כשי ללקוחותיו.
מדובר באלבום קצר למדי (26 דקות) מגוון המכיל פסיכדליה, ג'ז, מקצבים אפריקאים, השפעות לטיניות (השיר Mora Limpia למשל נשמע כאילו נכתב ע"י קלקסיקו ורוחו של סנטנה שורה על חלק מהקטעים) , נגינת חליל קראוט-רוקית נפלאה ובלוז ניו אורלינסי משובח. עם השנים אבדו רוב העותקים והאלבום נחשב פריט אספנים מבוקש. לכבוד ה record stores day שנערך לפני מס' חודשים הוצא ריאישיו בויניל ע"י Vampi Soul הספרדים.
אחרי אלבום הבכורה אלפונסו העמיק את התעניינותו בבלוז אבל נמנע מלהקליט במשך שנים ארוכות. בסוף שנות השמונים, הקליט את השיר Freedom fighter יחד עם להקת Wolf and The Pack ואף הופיע איתו בבית הלבן. באותן שנים הוא העמיק את פעילותו הפוליטית וגם הוציא שיר מחאה בעקבות ארועי כיכר טיינמן בסין. ב 2012 יצא האלבום La Gigantona שכלל הקלטות ישנות אותן ביצע פונצ'ו יחד עם אמנים מניקרגואה ב 76. מדובר באלבום ג'ז/פיוז'ן לטיני שזכה לביקורות טובות והצלחה מסחרית. אלפונסו ממשיך להופיע וליצור גם היום. אני אישית מכיר רק את אלבום הבכורה. לדעתי הוא יושב טוב על שמיעה בשעות הקטנות של הלילה. אלבום מיוחד שמפגיש בצורה מעניינת את מרכז אמריקה עם ניו אורלינס. בהחלט שווה האזנה.
כשהיה אלפונסו בן חמש, הסתובב עם אביב בסן חוזה שבקוסטה ריקה וראה באחד מחלונות הראוה אקורדיון אדום חדש ומרשים. הילד המפונק הצביע על האקורדיון ואמר לאביו: "את זה". כשנכנסו לחנות ניגן המוכר לילד את Silent night וניסה לעניין אותו באקורדיון לילדים. הילד העקשן התעקש על זה שבחלון הראוה. כמה ימים מאוחר יותר, בכריסטמס, חיכה לילד אותו אקורדיון אדום ויפה, ארוז בקופסה תחת עץ חג המולד. כנראה שיש ילדים שסנטה קשוב למשאלותיהם יותר מלאחרים. אלפונסו המאושר הפתיע את הוריו בנגינת סיילנט נייט, אותו שיר ששמע לראשונה רק מספר ימים קודם לכן. הוא החל ללמוד לנגן והפרופסור שנשכר ללמדו קלט שהוא כלל אינו קורא תוים ומצליח לנגן הכל משמיעה בלבד. הפרופסור הרים ידיים ועזב אך אלפונסו המשיך לנגן על האקורדיון בכנסייה, בארועים של בית הספר ובכל הזדמנות. בהמשך למד גם לנגן על מפוחית וכשהיה בפנימיה בגרנדה, הוא לימד את עצמו לנגן על אורגן האמונד ופסנתר. הילד המפונק הפך לנער מרדן קשה לאילוף. הוא הוענש לא פעם בבידוד ובילה שעות סגור בחדר המוזיקה, שם כתב את שירו הראשון In the Woods of the Moon, שאף נכנס ל Terremoto Richter 6:25.
הגנן המשפחתי לימד אותו לנגן על גיטרה, ו"פונצ'ו" נטש כליל את האקורדיון. חבר המשפחה Adan 'Bienvenido' Jaime שהיה ידוע בכינויו "The Nicaraguan Elvis" לימד את הנער לנגן שירים של אלויס (כמה מפתיע), בלדות, ושירי רוק לטיניים. בתיכון, בזמן המחצית של איזה משחק כדורסל, פגש אלפונסו את Jose 'Chepito' Areas שניגן בתופים, מפגש שהפך לידידות ארוכת שנים. לימים יצטרף Chepito להרכבה הראשון של להקת סנטנה.
ידידנו הקים וניגן בכמה להקות רוק בניקרגואה (Los Rockets, Los Juniors) לפני שעבר ללמוד כסטודנט לשיווק באוניברסיטת לואיזיאנה בבאטן-רוז'. בשנת 71, באחת מטיסותיו לחופשה מהלימודים הביתה לניקרגואה, הוא מצא את עצמו על מטוס שנחטף בידי מורדי הסנדניסטה. במהלך הטיסה זיהה אותו אחד החוטפים שלמד אתו בבית הספר. אלפונסו שימש כקלף מיקוח בנסיון של לוחמי הגרילה לשחרר אסיר פוליטי. כשהמשא ומתן עם השלטונות עלה על שרטון, אלפונסו נורה מספר פעמים ורק בנס נשאר בחיים. אחת הפציעות היתה בידו השמאלית (שכמעט והיה צורך לכרתה) אבל לאחר מספר ניתוחים מורכבים וכמה חודשים של שיקום היד החלימה והוא חזר לנגן בגיטרה.
את האלבום המדובר הקליט אלפונסו בניו אורלינס בשעות הלילה המאוחרות בסופי שבוע. בעל הסטודיו עזר לו לגייס נגני אולפן, ביניהם נגן חליל וסקסופון נפלא בשם מייקל, נגן גיטרה מניקרגואה מולדתו בשם Silvio Lacayo, את Cristobal, נגן כלי הקשה מעולה מקולומביה,ואת נגן הקונגו מפנמה Marcos Ostrander. אלפונסו "פונצ'ו" עצמו ניגן באלבום בפסנתר גיטרה ובס. בשיר Hijack (מעניין מאיפה הגיעה לו ההשראה לשם…) שהוא מעין אלתור חופשי באולפן, פונצ'ו אף ניגן בתופים. אלפונסו נהג לקחת את החומר המוקלט מהאולפן בניו אורלינס לדירת הסטודנטים הזעירה בבאטן-רוז' ולעבוד על הסקיצות בכדי להתכונן להמשך ההקלטות בסוף השבוע הבא.
האלבום Terremoto Richter 6:25 - Managuam יצא ב 73, פחות משנה אחרי אותה רעידת אדמה נוראית, הודפס ב 5000 עותקים ונמכר בחנויות באזור לואיזיאנה. איזה בנק מקומי רכש 1000 עותקים כדי לתת כשי ללקוחותיו.
מדובר באלבום קצר למדי (26 דקות) מגוון המכיל פסיכדליה, ג'ז, מקצבים אפריקאים, השפעות לטיניות (השיר Mora Limpia למשל נשמע כאילו נכתב ע"י קלקסיקו ורוחו של סנטנה שורה על חלק מהקטעים) , נגינת חליל קראוט-רוקית נפלאה ובלוז ניו אורלינסי משובח. עם השנים אבדו רוב העותקים והאלבום נחשב פריט אספנים מבוקש. לכבוד ה record stores day שנערך לפני מס' חודשים הוצא ריאישיו בויניל ע"י Vampi Soul הספרדים.
אחרי אלבום הבכורה אלפונסו העמיק את התעניינותו בבלוז אבל נמנע מלהקליט במשך שנים ארוכות. בסוף שנות השמונים, הקליט את השיר Freedom fighter יחד עם להקת Wolf and The Pack ואף הופיע איתו בבית הלבן. באותן שנים הוא העמיק את פעילותו הפוליטית וגם הוציא שיר מחאה בעקבות ארועי כיכר טיינמן בסין. ב 2012 יצא האלבום La Gigantona שכלל הקלטות ישנות אותן ביצע פונצ'ו יחד עם אמנים מניקרגואה ב 76. מדובר באלבום ג'ז/פיוז'ן לטיני שזכה לביקורות טובות והצלחה מסחרית. אלפונסו ממשיך להופיע וליצור גם היום. אני אישית מכיר רק את אלבום הבכורה. לדעתי הוא יושב טוב על שמיעה בשעות הקטנות של הלילה. אלבום מיוחד שמפגיש בצורה מעניינת את מרכז אמריקה עם ניו אורלינס. בהחלט שווה האזנה.
