לפני שאני מתחיל, גילוי נאות קצר: הפוסט הבא נכתב ביום ראשון ופשוט לא שמתי לב שהוא יפורסם ביום שישי, ערב פסח. אני מתנצל מראש על חוסר החגיגיות, אבל במחשבה שנייה, למרות שלא כתבתי שום דבר "אביבי", ייתכן ודוקא ראוי להוציא זאת לאור ביום בו אנחנו חוגגים את חג יציאתנו לחרות.
אני רוצה להתחיל הפעם בהתבטאות של ביבי נתניהו ביום הבחירות על המוני הערבים שנוהרים לקלפיות. הנושא כבר נטחן בתקשורת, רבות נאמר ונכתב על כך, ביבי הואשם בגזענות, הצטדק/התנצל, ואיך זה נגמר בסוף כולם יודעים. התקרית הזו הביאה אותי לחשוב על הפער בין מה שאנחנו אומרים כשאנחנו שקולים ורגועים לעומת תגובתנו האינסטינקטיבית במצבי לחץ, שלפעמים חושפת רבדים שאפילו לא ידענו שחבויים בתוכנו. אני למשל, לא רואה בעצמי גזען אבל אם הייתי הולך לבדי בסמטה צרה בשעת דמדומים וחבורת צעירים חסונים היתה הולכת כמה צעדים אחרי, אני לא יודע אם רמת הפחד שלי היתה זהה בין אם היה מדובר בחבורת כהי עור לעומת חבורת נורווגים זהובי בלורית. למזלי, עד כה לא יצא לי לבדוק את העניין מקרוב.
הפעם רציתי לבחון כמה שירי מחאה, פה באמריקה, שעוסקים באיזשהו מימד של גזענות וביחס של כוחות החוק למיעוטים. במקרה שלנו הגזענות מופנית לרוב כלפי (סורפרייז, סורפרייז) שחורים.
בסוף המילניום הקודם הוציא ברוס ספרינגסטין שיר בשם: American Skin / 41 shots
השיר נכתב בעקבות מותו של Amadou Diallo בחמישי לפברואר 1999. אמאדו היה מהגר צעיר בן 22 מגינאה שנורה למוות בידי ארבעה שוטרים סמויים מחוץ לדירתו שבקווינס, ניו יורק. אמאדו חזר הביתה בסביבות חצות, ולרוע מזלו, חבורת שוטרים לא במדים שנסעו ברכב ועברו לידו ברחוב, חשבו שמדובר באנס סדרתי מבוקש וניגשו אליו. השוטרים הזדהו וביקשו ממנו לעצור אך אמאדו החל לרוץ לכיוון דירתו. בפתח ביתו הוא נעצר להראות לשוטרים את ארנקו. השוטרים חששו שמדובר באקדח או סכין וריססו אותו בו במקום ב 41 כדורים. אתם קולטים מה זה 41 כדורים? זה אומר שמרבית הסיכויים שהם לא רק רוקנו את מחסניות האקדח אלא גם הכניסו מחסנית חדשה והמשיכו בירי. בחקירה התברר כי אמאדו כלל לא היה חמוש. המקרה עורר זעם ציבורי גדול והשוטרים הואשמו בהריגה מתוך רשלנות, אבל עירערו בטענה שבאקלים התקשורתי שנוצר לאחר התקרית הם לא קבלו משפט הוגן. הם זוכו בעירעור מכל אשמה.
ברוס ספרינגסטין מאז ומתמיד היה רגיש לעוולות חברתיות ולא פחד להביע את אשר על ליבו.
ברוס ספרינגסטין מאז ומתמיד היה רגיש לעוולות חברתיות ולא פחד להביע את אשר על ליבו.
41 shots, and we'll take that ride
Across this bloody river to the other side
41 shots, they cut through the night
You're kneeling over his body in the vestibule
Praying for his life
Is it a gun?
Is it a knife?
Is it a wallet?
This is your life
It ain't no secret (it ain't no secret)
It ain't no secret (it ain't no secret)
Ain't no secret my friend
You can get killed just for living in your american skin
41 shots
41 shots
41 shots
41 shots
41 shots, lena gets her son ready for school
She says now on these streets charles
You got to understand the rules
Promise me if an officer stops you'll always be polite
Never ever run away and promise mama you'll keep your hands in sight
Cause is it a gun?
Is it a knife?
Is it a wallet?
This is your life
It ain't no secret (it ain't no secret)
It ain't no secret (it ain't no secret)
No secret my friend
You can get killed just for living in your american skin
41 shots
41 shots
41 shots
41 shots
Is it a gun?
Is it a knife?
Is it a wallet?
This is your life
It ain't no secret (it ain't no secret)
It ain't no secret (it ain't no secret)
It ain't no secret (it ain't no secret)
41 shots and we'll take that ride
Across this bloody river to the other side
41 shots my boots caked in mud
We're baptized in these waters and in each other's blood
Is it a gun?
Is it a knife?
Is it a wallet?
This is your life
It ain't no secret (it ain't no secret)
It ain't no secret (it ain't no secret)
No secret my friend
You can get killed just for living in
You can get killed just for living in
You can get killed just for living in
Your american skin
ספרינגסטין משתמש יפה בדימוי העור. מעבר לעובדה שצבע עורנו "מסמן" אותנו ודן את יחס החברה כלפינו, העור גם מהווה את שכבת המגן שלנו ושומר על כל מה שחשוב לנו מפני העולם החיצון. 41 הכדורים שחיררו את העור כמו מסננת מהווים אזהרה לחוסן של אותו American skin קולקטיוי. גם השימוש בהיטהרות ובהטבלה הנוצרית הוא חזק. בתחילת השיר הוא שר:
Across this bloody river to the other side במובן הפיזי ספרינגסטין גר בניו ג'רסי והרצח התרחש בניו יורק שמעבר לנהר ההדסון. לקראת סוף השיר הוא שר: ...We're baptized in these waters
בו ההתייחסות אל "הנהר" (נשמע מוכר?)המדמם היא כאל המקום בו אנו "מיטהרים" מחטאינו. "הבוס" הכניס גרסה מחודשת של השיר לאלבומו האחרון - "High Hopes" שיצא בשנה שעברה, בסמיכות מצמררת לאותו לילה אומלל בו נורה למוות מייקל בראון, צעיר שחור בן 18 ולא חמוש בעיר פרגוסון, מיזורי. על ארועי פרגוסון ודאי אין צורך להרחיב.
Across the Lines נכתב ע"י טרייסי צ'פמן בסוף שנות השמונים ונכלל באלבום הביכורים הנפלא שלה. צ'פמן גדלה בקליבלנד והספיקה לראות ולחוות גזענות ומהומות שפרצו עקב גילוייה. אמנם מדובר בשיר על אפליה נגד שחורים באופן כללי, אבל הביטוי Across the lines מתלבש יפה על קו רחובות ממשי בלוס אנג'לס של שנות החמישים והששים (אגב אין לי שום הוכחה שטרייסי צ'פמן כיוונה לכך, זוהי רק אינטרפרטציה אישית שלי). באותה תקופה השחורים חיו בלוס אנג'לס בשכונות נפרדות, מעין גטאות, ומשטרת LA היתה ידועה בברוטליות שלה כלפיהם. מזרחית לרחוב Alameda היתה שכונה לבנה ואוי לו לשחור שיעיז להתקרב. צעיר שחור שהיה נתפס משוטט "מעבר לקו" בשכונה לבנה היה נעצר ונחקר באגרסיביות גם אם לא עשה דבר. הסרט הדוקומנטרי Crips and Bloods מתאר יפה את היחס לשחורים באותה תקופה בלוס אנג'לס ומספר את סיפור מאבק הכנופיות האכזרי וקובנותיו חסרי הישע. ייתכן והשורה Tonight the riots begin מתייחס ל Watts riots - מהומות שפרצו במזרח לוס אנג'לס בשכונה השחורה Watts בשנת 1965 בעקבות מעצר של צעיר שחור על נהיגה בשכרות. התקרית המינורית הזו היתה מעין קש ששבר את גב הגמל ומהר מאוד וויכוח קולני ברחוב הפך למהומות שנמשכו ששה ימים. כ 4000 חיילים הוזעקו לעזרת ה LAPD , שלושים וארבעה אנשים קפחו את חייהם והנזק לרכוש נאמד ב 40 מליון דולר.
Across the lines
Who would dare to go
Under the bridge
Over the tracks
That separates whites from blacks
Choose sides
Or run for your life
Tonight the riots begin
On the back streets of America
They kill the dream of America
טרייסי צ'פמן זכתה במילגת למודים כחלק מתוכנית עזרה למעוטי יכולת. היא למדה אנתרופולוגיה ולימודי אפריקה, היתה פעילה חברתית והופיע בבתי קפה עם שירי מחאה עוד לפני הפריצה המסחרית. כדי להבין את האקלים החברתי באותה תקופה אזכיר ששנים מועטות אחרי צאת האלבום פרצו מהומות ענק בכל רחבי ארה"ב בעקבות המכות הנמרצות אותן ספג רודני קינג בעודו שוכב על הרצפה בידי ארבעה שוטרים לבנים שעצרו אותו לאחר מרדף על מהירות מופרזת. למזלם הרע של השוטרים, הארוע נתפס במצלמת וידאו, אחרת הוא היה נשכח כלא היה ורודני קינג היה הופך לעוד קורבן אילם של השיטה.
אני רוצה לסיים בשיר מאוד ידוע שכתב בוב דילן בשנות השבעים - Hurricane. זהו גם שמו של סרט מאוד מפורסם ועטור פרסים בכיכובו של דנזל וושינגטון שיצא ב 1999, אותה שנה בה אמאדו (זה משירו של ברוס ספרינסטין, זוכרים?) מצא את מותו. סיפורו של Rubin "Hurricane" Carter לאלו שלא ראו או לא זוכרים את עלילת הסרט, הוא סיפור על מתאגרף במשקל בינוני בעל סיכויים לא רעים לזכות בתואר אלוף העולם, שהואשם על לא עוול בכפו ברצח משולש. הרצח האכזרי התרחש ב1966 בבר בניו ג'רסי בו מצאו את מותם הברמן ושני לקוחות (גבר ואישה) שישבו על הבר. קרטר יצא באותו זמן עם חבר מבר אחר, נעצר ע"י המשטרה והופלל בידי אחד החשודים האחרים ברצח. לא אפרט את כל השתלשלות הארועים, אבל אציין שרק לאחר שניפתחה חקירה חוזרת שהראתה איך התיק "נתפר" על הוריקן בצורה ממש נפשעת, הוא שוחרר. את השנים הארוכות בהן בילה בין כתלי בית הסוהר (הוא שוחרר רק ב 1985) אף אחד כבר לא יוכל להחזיר לו.
הדבר הכי מקומם הוא שבניגוד למיקרים הקודמים שהזכרתי, בו שוטרים היו תחת לחץ ותוך סכנה לחייהם (או לפחות כך נראתה הסיטואציה מנקודת מבטם), במקרה של הוריקן מדובר בעיוות דין שבוצע באופן קר ומודע.
בוב דילן לא רק שמע על המקרה, הוא אף נסע לפגוש את רובין קרטר אישית בבית הכלא לפני שכתב את השיר. הגירסה הראשונה של השיר נפסלה ע"י חברת התקליטים בטענה שהדבר חושף אותה לתביעות דיבה מצד החוקרים אותם האשים בגזענות והטיית צדק. דילן הקליט גירסה מרוככת יותר, זו הגירסה אותה אנו מכירים ואשר פותחת את תקליטו "Desire".
קרטר עצמו אמר לאחר שחרורו: "Hate got me into this places, love got me out".
Pistols shots ring out in the barroom night
Enter Patty Valentine from the upper hall
She sees the bartender in a pool of blood
Cries out "My God they killed them all"
Here comes the story of the Hurricane
The man the authorities came to blame
For something that he never done
Put him in a prison cell but one time he could-a been
The champion of the world.
מי כמונו היהודים, מודע לגזענות ולהשלכותיה הנוראות על ההיסטוריה. כולי תקוה שראש ממשלתנו, הידוע בחששו מהגרעין האירני ומהתרחשותה של "שואה שנייה", התכוון לומר ביום הבחירות משהו בסיגנון: "איזה יום נפלא, תושבי המגזר הערבי נוהרים בהמוניהם לקלפי, ממש חגיגה לדמוקרטיה!" ודבריו פשוט לא הובנו כהלכה. אני מעדיף לתת לו להנות מהספק מאשר לחשוב על האפשרות השנייה…
שיהיה לכם חג שמח ושבת שלום!
