Friday, December 11, 2020

אלעזר והפיל (סיפור משפחתי לחנוכה...)

כולם יודעים שטלי אוהבת חיות. בילדותה בקיבוץ היא גידלה סוס, היו לה לא מעט כלבים והיא אפילו קיבלה דג באקווריום ממחזר רומנטיקן... אבל פחות אנשים יודעים שזה אצלה במשפחה עוד מקדמת דנא. אז בואו תשמעו סיפור על סבתא רבא רבא רבא ועוד מלא פעמים רבא של טלי. 


בואו נחזור לכנען ולשנת 170 לפני הספירה. תקופה לא קלה וסוערת למדי. האינטרנט והסלולר עדיין בחיתולים והקליטה באזור מודיעין לא משהו, בצורת קשה פוגעת בגידולי החיטה, ובנוסף לכל הצרות ממשל בית סלווקוס מחליט להעלות מיסים. היוונים שולטטטטטים.




מרים, סבתא רבא רבא וכו׳ של טלי נישאת לאלכסנדר אנטיגונוס, בן למשפחה אמידה מבית חורון עם שדות חיטה נרחבים שהגיעו עד עמק האלה. המשפחה אימצה אורח חיים ליברלי לתקופה. הם אהבו את מנעמי החיים שהביאו היוונים, את תרבות הספורט, את הפילוסופיה, המתמטיקה והמדע, אך לא ביטלו את מורשתם היהודית וראו בעצמם יהודים בדתם אך יווניים בחלק מאורחות חייהם. אלכסנדר היה תלמיד מצטיין במדעי המתמטיקה ומרים הביאה ילדים לעולם וטיפלה בגידולם וחינוכם.

יום סתיו אחד בחודש חשוון של שנת 170 לפנה״ס, כשרוחות הסתיו הקרירות של אזור ירושלים מנשבות והאוויר נמלא צינה, מגיעה לבית המשפחה משלחת מטעם המלך אנטיוכוס הכוללת פקיד מס מלווה כיתת חיילים ודורשת את חלקו של המלך. אלכסנדר טוען שהיבול השנה חלש במיוחד ואינו יכול לעמוד בנטל המס, דבר המעלה את חמתו של פקיד המס. לא אלאה אתכם בפרטי המשא ומתן (שכמעט ועלו לאלכסנדר בחייו ובלקיחתה של מרים לשפחה), רק אומר שכשאותו פקיד למד על כישורי החשבון של אלכסנדר, הוא החליט שבתמורה לוויתור על תשלום המס, על אלכסנדר להיתלוות אליו למסע הגבייה בתור חשב. 


שנה חלפה, אלכסנדר חזר הביתה וסיפר למרים על קורותיו בדרכים. הדבר שהכי הרשים אותה בסיפוריו היה המפגש עם חיה גדולת מימדים וחזקה בעלת אף ארוך וגמיש אותה פגש באפריקה בשם פיל. לפתע עלה למרים רעיון יזמי: מדוע להיות תלויים כל שנה בגשמי ברכה ולקוות ליבול טוב של החיטה, כשאפשר לגדל בנוסף את אותה חיה מופלאה? החיה תוכל לשאת משאות על גבה החסון ואף לעזור בשמירה על חלקות המשפחה. אף אחד לא יעיז להתעסק עם אלכסנדר כשיראה את המפלצת המשוריינת עליה הוא רוכב. לאחר נדנודים רבים ולחץ בלתי קונבנציונלי (לפתע תקופת הנידה התארכה למשך כל החודש…), נאות אלכסנדר לחזור לאפריקה ולהביא פילים. 


שישה פילים ופילות הביא עימו אלכסנדר ומרים הקדישה את ימיה לטיפול בהם ואילופם. היא מאוד אהבה את יצורי הענק והם החזירו לה אהבה. תושבי הכפרים מהסביבה החלו להגיע כדי לחזות בחיה הפלאית ושימעה של מאלפת הפילים הגיע למרחוק. 




עברו עוד שנתיים, ובשנת 167 לפנה״ס פרץ במודיעין הסמוכה מרד גדול ביוונים. אנטיוכוס אפיפנוס שלח פלוגת חיילים כדי להלאים את החיות הכבירות במטרה להפכם לחיות מלחמה. מחאותיה ותחנוניה של מרים לא הועילו. אך רגע לפני שנלקחו הפילים ביקשה מרים להיפרד מהם ונאותה. היא ניגשה לתת חיבוק אחרון, לחשה מילות פרידה באזניהם, וכשאיש לא רואה, הצמידה שקית קטנטנה מאחורי אזנו של פינחס, הפיל הגדול ביותר.


השנים חלפו והמרד לא פסק. משפחת החשמונאים גייסה לוחמים אמיצים שהכו ביוונים בטקטיקות של לוחמת גרילה. בשנת 162 לפנה״ס, ארבו הלוחמים, בראשות אלעזר החשמונאי לפלוגה יוונית באזור בית זכריה. הפלוגה היוונית היתה מצויידת בכידונים ארוכים, בקשתים מיומנים וגם בכמה פילים. לפתע, תוך כדי קרב,  חשב אלעזר שהוא מזהה את מנהיג היוונים על הפיל האימתני ביותר. בצעד אמיץ של מתאבד קמיקזה הוא התקדם לעבר הפיל במטרה לחסלו. הוא שלף את חרבו ונעץ אותה ברגל הפיל. הפיל התמוטט על אלעזר, מחצו תחתיו והרגו בו במקום. סיפור גבורה הרואי ועצוב בו זמנית, לא כן? חומר ממנו נבנים מיתוסים ונולדות אגדות. אבל האם זה באמת מה שקרה??? 

או, מסתבר שאנחנו קורבנות של פייק ניוז… במגילת אנטיוכוס מופיעה גרסה אחרת לאשר ארע באותו היום: ״ואלעזר היה מתעסק להמית הפילים, ויטבע בפרש הפילים. וכאשר שבו, בקשוהו בין החיים ובין המתים ולא מצאוהו, ואחר כך מצאוהו אשר טבע בפרש הפילים". כלומר, אלעזר מצא את מותו בצורה הרבה פחות הרואית… לא בדיוק חומר גלם לחגיגות החנוכה (וטוב שכך, לא הייתי רוצה שהלביבות, הסופגניות ושאר מאכלי החג יושפעו בטעמם מהסיפור הזה...). 


על ערש דווי סיפרה מרים לבעלה אלכסנדר סוד אותו שמרה כל חייה: ביום בו הגיעו היוונים לקחת את הפילים, הצמידה מרים חומר משלשל מאחורי אוזנו של פנחס ולחשה לו שברגע שירגיש איום על חייו, יאכל את האבקה ויגן על עצמו ע״י הפניית אחוריו אל הסכנה. פינחס, שהיה פיל מאולף, זכר את דברי מרים ופעל ברגע הנכון. 


אם כן, לא בדיוק סיפור גבורה חשמונאי לפנינו אלא דוקא משל מסוג אחר. יש הטוענים שאת הריח באזור בית זכריה מריחים עד עצם היום הזה…



בתמונה: ציור של גוסטב דורה, צייר צרפתי בן המאה ה-19, שגם הוא, ממש כמונו, קורבן פייק ניוז…


 

1 comment:

  1. שלום חבר נפגעתי ושבור לב כשקרה בעיה גדולה מאוד ביני לבין בעלי לפני שבעה חודשים בנישואיי. כל כך נורא שהוא לקח את התיק לבית המשפט לגירושין. הוא אמר שהוא לעולם לא רוצה להישאר איתי שוב ושהוא כבר לא אוהב אותי. אז הוא ארז מהבית וגרם לי ולילדיי לעבור כאבים עזים. ניסיתי בכל האמצעים האפשריים להחזיר אותו, אחרי הרבה תחנונים, אך ללא הועיל. והוא אישר שקיבל החלטה ולא רצה לראות אותי שוב. אז ערב אחד, בדרכי חזרה מהעבודה, פגשתי את חברתי הוותיקה שחיפשה את בעלי. אז הסברתי לו הכל, אז הוא אמר לי שהדרך היחידה שבה אוכל להחזיר את בעלי היא לבקר אצל זורק כישוף, כי הוא באמת עשה את זה גם. אז אף פעם לא האמנתי בקסם, אבל לא הייתה לי ברירה אלא למלא אחר עצתו. לאחר מכן הוא נתן לי את כתובת האימייל של זורק הכישוף שהוא ביקר. DR apata. למחרת בבוקר שלחתי מייל לכתובת שהוא נתן לי, ומטיל הכישוף הבטיח לי שאחזיר את בעלי ליומיים הקרובים. איזו אמירה מדהימה!! אף פעם לא האמנתי, אז הוא דיבר איתי ואמר לי כל מה שאני צריך לעשות. ואז אני עושה אותם בלי עלייה, אז ביומיים הבאים, באופן מפתיע, בעלי שלא התקשר אליי ב-7 החודשים האחרונים התקשר אליי להודיע ​​לי שהוא חוזר. כל כך מדהים !! אז הוא חזר באותו היום, עם הרבה אהבה ושמחה, והתנצל על טעותו ועל הכאב שהוא גרם לי ולילדיי. ואז מאותו יום הקשר בינינו היה חזק יותר מבעבר, בעזרתו של זורק קסמים נהדר. אז, אני אמליץ לך אם יש לך בעיות כלשהן, צור קשר עם dr apata בדוא"ל: drapata4@gmail.com או צור איתו קשר ב-whatsapp ו-viber עם המספר הזה: (+66 81 302 8552).......

    ReplyDelete