מה אמו אמרה כשהתנשקו לפרידה על מפתן הדלת?
(הוא חייב לחזור הביתה עד עשר)
אחכה לו בסביבות שלוש, כשהוא חוזר מבית הספר
הוא מפלרטט עם בנות העשר
אני כל כך מקנאה, בא לי למות
(כולו צועק בריאן ג'ונס)
בריאן ג'ונס! אתן קולטות שילד בן אחת עשרה נראה כמו בריאן ג'ונס?
(כולו צועק בריאן ג'ונס)
נשיקה על הלחי תספק אותי
אבל אם הוא עושה יותר מזה, ווי ווי ווי…
אני מוכנה להקים בית, להתיישב
אתם חושבים שהוריו ירשו לו לעזוב את בית הספר בגיל 16?
זה רק עוד חמש שנים, אני יכולה לחכות...
כשאנחנו יחד, האם אני בת אחת עשרה או שאתה בן 19?
ככה נפתחת ה"פנטזיה" על רומן עם ילד בן 11. זהו קטע שהוא ספק שיר, ספק דקלום ספק דחקה מהאלבום המאוד לא שגרתי (אני נמנע מלהשתמש במילה "הזוי"): Permanent Damage של חבורת הבנות GTO's.
פינת היובל חוזרת לאלבום מ 69 (אני לא יודע בדיוק באיזה תאריך הוא יצא) שלמרות שחשיבותו המוזיקלית מוטלת בספק, אני חושב שהוא מסמך מרתק במישור החברתי. כיום, בעידן ה MeToo, די מדהים לחזור אחורה ולבחון את התנהלות מערכות היחסים בין המינים לפני חמישים שנה.
ה (GTOs (Girls Together Outrageously היתה חבורת בנות מלוס אנג'לס שפעלה לזמן קצר בלבד, בין 1968 ל 1970 והוציאה אלבום אחד תחת חסותו של המנטור פרנק זאפה (בלייבל הכל כך ראוי להפקה כזו: Straight...). הבנות נתנו לכל אחת כינוי עם הקידומת Miss, כי הרי מדובר כאן בגבירות מכובדות, ככה שאם חשבתם שהספייס גירלז המציאו את זה, נכונה לכם הפתעה.
זוהי בעצם חבורת גרופיות שממש לא התביישו בהיותן כאלה, נהפוכו. הן לא המציאו את התופעה. היו בנות שארבו לכוכבי רוק דוגמת אלביס או חברי הביטלס מתוך תקווה לבלות איתם לילה או לפתח רומן ולהתחכך עם אבק כוכבים עוד הרבה קודם. אבל ה GTO's שיכללו את השיטה והשיגו תוצאות מעוררות השתאות. לתופעת הגרופיות עדיין לא דבק האימג' הבזוי שיש לו היום. בראיון טלויזיוני בערוץ מקומי בסנטה ברברה שנערך לא מזמן עם הדמות המפורסמת ביותר מהחבורה, פמלה אן מילר, היא אמרה:
“I was a feminist. Groupies were feminist in a huge way. For a long time we were put down as being “submissive sluts”. But it was so the opposite of that. A woman who’s going after what she wants, sometimes against all odds, that what feminism is”.
אגב לא כולן היו גרופיות. מתוך שבע בנות הלהקה משהו כמו שלוש או ארבע היו גרופיות הארד-קור והיתר לא היו בקטע.
הכל התחיל כשמיס קריסטין (אז היא עוד היתה סתם Christine Ann Frka) עשתה בייביסיטר לבתו הבכורה של פרנק זאפה, Moon Unit. היא התגוררה עם חברה אחרת ללהקה, מיס סנדרה, במרתף ביתו של זאפה שבשכונת לורל קניון המפורסמת. זאפה הוא זה שדחף אותן להוציא אלבום.
אבל הרבה לפני ההקלטות חבורת הבנות כבר התחככו באבק כוכבים, בעיקר באזור הסאנסט סטריפ. הן היו רקדניות והופיעו לצד להקות כגון Love, Leaves, The Grass Roots, Three Dogs Night ועוד. הן קראו לעצמן בהתחלה The Cherry Sisters ואח"כ שינו את שמן ל The Laurel Canyon Ballet Company. חבורת צעירות ויפות שמתלבשות בצורה מדליקה וכולם רוצים בחברתן.
יש כמה גרסאות לפרוש ראשי התיבות GTO. העיתונאי Stanley Booth כתב בזמנו:
Girls Together Outrageously or Orally or anything else starting with O…"u”
מיס לוסי אמרה פעם בראיון שזה בכלל “Girls Together Only”.
בקטע השלישי באלבום הבנות משוחחות על השם ומשוות אותו לחבורת בנים - BTO:
“B.T.O. is the opposite of a G.T.O. only they get in there more sexually than we do. It means, Boys Together Often, Only, Occasionally, Organically, Outrageously. All those O’s”
עוד לפני שאתייחס לתוכן האלבום, קצת על הבנות עצמן:
מיס פמלה - Pamela Ann Miller היא המפורסמת שבחבורה. היא כתבה ספרים ותיעדה את חייה בחברת כוכבי הרוק המפורסמים והופיעה בתוכניות אירוח. במידה מסויימת הסרט Almost Famous מתבסס על דמותה (היא ממש לא אהבה את איך שדמותה מצטיירת בסרט). ספרה האוטוביוגרפי הראשון I'm with the band (עם תצלומה בעירום על העטיפה) עשה כותרות. היא מספרת שאפילו בוב דילן ניגש אליה, אמר שקרא את הספר והחמיא לה על כתיבתה. כשהגיעה ללוס אנג'לס מקנטקי היא נהגה לבלות עם קפטן ביפהארט וחברי הבירדז. היו לה סטוצ'ים\רומנים עם מיק ג'אגר, ג'ימי פייג', קית' מון, ג'ים מוריסון, גראם פרסונס ואפילו כוכב הקאנטרי ווילון ג'נקינס. זוהי כמובן רשימה חלקית ביותר... פמלה הצטלמה בעירום לפלייבוי והופיעה בכמה וכמה סרטים. כיום היא עושה סדנאות כתיבה יוצרת והיא בעצם מעין סלב בזכות עצמה.
מיס מרסי - Mercy Fontenot הגיע ללוס אנג'לס מסן פרנסיסקו. נמאס לה מהפלאוור פאוור והסצינה של הייאט-אשבורי. ההיפים בפריסקו לא היו מספיק פרועים בשבילה… מרסי התחתנה לאחר פירוק הלהקה עם שאגי אוטיס. הם התגרשו אבל יש להם בן משותף בשם לאקי.
מיס סינדרלה - Cynthia Sue Wells התחתנה עם ג'ון קייל ממחתרת הקטיפה. הנישואים לא עלו יפה והם התגרשו ב 75. שירו של קייל "Guts" מתייחס לבגידה של סינתיה בו עם Kevin Ayers ונפתח בשורה:
"The bugger in the short sleeves fucked my wife".
מוזר, לא ידעתי שקוין איירס היה מסתובב עם חולצות קצרות (-;
מיס קריסטין - הסיפור של Christine Ann Frka הוא טרגי למדי. כפי שכבר הזכרתי קודם, בזכות היותה נאני של הבת של זאפה נוצר הקשר שהוביל להוצאת האלבום. קריסטין גם מצולמת על עטיפת אלבומו של זאפה Hot Rats כשראשה מציץ מתוך בריכה ריקה. היא יצאה עם מוזיקאים דוגמת אליס קופר, טוד רנדגרן (אוטופיה) וראסל מאל (ספארקס). בנובמבר 72 היא טסה למסצ'וסטס וחברה לבן זוגה באותה תקופה דייויד רובינסון, חבר להקת ה Modern Lovers. ג'ונתן ריצ'מן וחברי הלהקה גרו בבית גדול בעל 10 חדרי שינה בפרבר בוסטוני בו גם התאמנו לקראת הוצאת אלבום. קריסטין שהיתה רגילה לחיי ההוללות והמסיבות הפרועות בלורל קניון הופתעה למצוא חבורה מרובעת שאלכוהול וסמים הם ממש לא הקטע שלהם. היא הבטיחה שהיא נקייה מסמים, אבל בבוקר השישי בנובמבר ריצ'מן גילה אותה מוטלת בסלון ללא רוח חיים. סיבת מותה נקבע כאובר-דואוז. היא היתה בקושי בת 23.
מיס לוסי (שום קשר לנקניקיות…) - Luz Selenia Offerrall הגיעה ללוס אנג'לס מפורטו ריקו. היא הצטרפה להרכב בשלב מאוחר ועזבה זמן לא רב לאחר מכן בטענה שהן מסחריות מדי. לוסי התחתנה עם הבסיסט של הלהקה הניו יורקית Groupies (כמה מתאים), פצחה בקריירת משחק והופיעה במספר סרטים. היא מתה מאיידס בשנת 91.
מיס סנדרה - Sandra Lynn Rowe היתה בלהקה למשך זמן מאוד קצר. היא נכנסה להריון מ"אמן הבית" של זאפה, המאייר Cal Schenkel. אפשר לראות צילומים שלה עם בנות הלהקה כשאת בטנה ההריונית מעטר כוכב גדול. גם היא מתה בשנת 91, אבל מסרטן.
מיס ספארקי - אני לא יודע הרבה על Linda Sue Parker, רק את העובדה שהיא תרמה מקולה בשיר Disco boy באלבום Zoot Allures של זאפה.
מבחינה מוזיקלית, למרות השתתפותן של אושיות מכובדות דוגמת ג'ף בק, Ry Cooder, דייבי ג'ונס (מהמאנקיז) ורוד סטיוארט הצעיר, אין בו איזו בשורה שתיפער לכם את הלסת. רובו של האלבום הוא ספוקן וורד: שיחות סרק בין הבנות על אפנה, שיחות טלפון מוקלטות, דאחקות ופזמוני צ'יר-לידרז. הן שרות-מזייפות בחינניות שהזכירה לי את ה Shags ,עם אחוות בנות וסרקזם משעשע שהחזיר אותי לוויב של חבורת ה Roaches.
אתעכב על כמה קטעים באלבום שיכולים להאיר מעט את רוח התקופה:
קחו למשל את הקטע השני באלבום שנקרא Miss Pamela and Miss Sparky Discuss Stuffed Bras and .Some of their early gym class experiences זה בדיוק זה. הקלטה אינטימית של בנות המרכלות על בת אחרת, מדברות על הצעיפים שדחפו לחזייה כדי לשוות לעצמן מראה של חזה גדול ועל המקלחות המשותפות מול המורה הלסבית להתעמלות.
הקטע החמישי מוקדש כולו לנעליו המרשימות של קפטן ביפהארט. הבנות השקיעו לא מעט בפריטי לבוש ולוק אופנתי. הן היו מיודדות עם ביפהארט והתעוזה האופנתית שלו מאוד הרשימה אותן.
 |
| פרנק זאפה עם קפטן ביפהארט |
בקטעים "Wouldn't It Be Sad if There Were No Cones?" ו "The Moche Monster Review" אנחנו מקבלים הצצה לאיך שהבנות נאלצו להתמודד עם כל מיני טיפוסים שניסו להתחיל איתן בהוליווד, אם זה בתור לוויסקי-א-גו-גו או כשתפסו טרמפים. הן פגשו כל מיני סוטים, לדוגמא בחור מזיל ריר שלקח אותן הביתה במכוניתו והציע לשלם להן עבור הזכות לאונן כשהוא מביט על רגליהן.
אני חושב שהן הבינו יפה את האמביוולנטיות בכל הקטע. מצד אחד הן היו גרופיות שרוצות להיכנס למיטה עם מוזיקאים אותן העריצו, מצד שני היה להן מבט מפוכח על הצד המגוחך והפתטי שבכך ולכן הן מכניסות קלילות מעורבת בלעג והומור עצמי. לא תמיד ברור אם החיצים מופנים רק כלפי מושא הקטע או גם כלפי עצמן.
דוגמא מצויינת אפשר למצוא בקטע "רודני" בו מתארח Rodney Bingenheimer. רודני היה סוג של גרופי ממין זכר שהתפרסם בזכות קשריו עם סלבריטאים. הקירבה לכוכבים הפכה אותו לסלב בפני עצמו ובקטע המדובר הוא מספר איך זכה לשכב עם ים של בנות עשרה רק בזכות תמונה בעיתון בה נראה לצד ג'ורג' הריסון. אגב, נעשה סרט דוקומנטרי בשם Mayor of the Sunset Strip על רודני שתופס יפה את סיפורו ואת רוח התקופה. ה GTOs מחבבות אותו מצד אחד, רואות בו "מתחרה" מצד שני, ולועגות לו מצד שלישי… רודני מתרברב שהוא חבר של סוני ושר, עושה מדיטציה עם ג'ורג' הריסון, להקת ההוליז חברים שלו ואתמול אכל צהריים עם גרייס סליק. הוא גם מספר איך חטף מכות מבריאן ג'ונס שאחר כך התנצל והזמין אותו לאולפן. כשהוא מזכיר את רינגו סטאר (וטוען שהוא זיון טוב יותר מרינגו) הבנות (בטון משועשע) ממש יוצאות מגדרן. אחת הבנות אפילו מציעה לו בסוף הקטע את אחותה בת ה 12 אם הוא יחבר בינה לבין מיק ג'אגר. אין שום סיכוי שקטע כזה היה נכנס לאלבום כיום.
הקטע "I Have a Paintbrush in My Hand to Color a Triangle" מספר על משולש אהבים בין מיס מרסי, בחור בשם ברנרדו ובריאן ג'ונס. משום מה היתה לבנות אובססיה עם בריאן ג'ונס. זוכרים את הקטע בו פתחתי את הפוסט עם הילד בן האחת עשרה שהן מתאהבות בו כי הוא דומה לג'ונס?...
שני קטעים באלבום מתעדים שיחות טלפון עם "The Plaster Casters of Chicago " שזו אמנית בשם Cynthia Plaster Caster שהיתה יוצאת עם כוכבי רוק ומשכנעת אותם לקחת מודל יצוק בגבס של איבר מינם (הקליינט הראשון שלה היה ג'ימי הנדריקס). אגב, נעשה סרט דוקומנטרי על האמנית הלא שגרתית וגם מספר כתבות טלויזיה. בשנות האלפיים היא התקדמה והחלה לעשות יציקות חזה של כוכבות. סינתיה פירסמה את יומניה בהם יש קטעים אינטימיים על מעלליה עם הכוכבים. בשיחת הטלפון הראשונה באלבום מיס קריסטין תופסת עמדה מוסרנית ומנסה להניא את סינתיה מפרסום היומנים בטענה שיום יבוא, היא תרצה להקים משפחה ואז תתחרט על הפרסום. בשיחה השניה מיס פמלה מעבירה שיחת גרופיות נלהבת עם אמנית הפינים. בין פמלה אן מילר לקריסטין התפתחה ידידות ארוכת שנים שנמשכת עד ימינו. הקטע הזה מוביל אותנו לשיר האחרון באלבום: "I'm in Love with the Ooo-Ooo Man" .ה Ooo-Ooo Man מתייחס ל Nick St. Nicholas מה Steppenwolf איתו היה לפמלה מערכת היחסים (והוא גם מנגן בשיר הפותח את האלבום).
 |
| Cynthia Plaster Caster |
כשפמלה נשאלה לאחרונה בראיון אם היא הרגישה מנוצלת, היא סיפרה שחברות בתנועת MeToo ניסו "לגייס" אותה, אבל היא לא יכלה לספק את הסחורה. אמנם שברו את ליבה (ואני בטוח שגם היא שברה לבבות) אבל היא מעולם לא הרגישה מנוצלת. אלו היו ימים בהם היחס לסקס ואהבה חופשית היה הרבה יותר תמים ואין לה משקעים שליליים מעברה הפרוע. היא אמרה שאם היתה לה הזדמנות לחיות את הסיקסטיז מחדש, היתה עושה זאת שוב, רק לוקחת פחות סמים. פשוט יש יותר מדי זכרונות שלצערה הרב נשארו מטושטשים.
ייתכן שטוב שפמלה לא זוכרת הכל, אני בטוח שלא הכל היה כזה ורוד. אבל אין ספק שלא מעט השתנה מאז.
No comments:
Post a Comment