לו היית קצת יותר המורה שלי

 אתם זוכרים את המורה למדעים בחטיבת הביניים? אני בקושי. ניסיתי להיזכר והדמות היחידה שמוחי החלוד הצליח להעלות באוב היא של אברהם גולדברג המורה לכימיה. את יסודות הכימיה למדנו מספר שהוא עצמו כתב. פחדנו ממנו פחד מוות. כשהוא הרעים את קולו רצינו להתחבא מתחת המכתבה עם הראש בין הידיים כאילו טייסת יפנית בדרכה למתקפה ואנחנו בפרל הארבור. אברהם היה כל כך זקן (לפחות בעינינו, תלמידי כיתה ח׳) שנערכה התערבות בין שני תלמידים מה תיגמר/ייגמר קודם: שנת הלימודים או אברהם? אבל עזבו את שיעורי הכימיה שלי, יש תלמידים בחטיבת הביניים Hutchinson שבעיר המלאכים שהם הרבה יותר ברי מזל. המורה למדעים שלהם היא ברברה מנינג.

ברברה נולדה בסן דייגו ועברה לגור לאחר גירושי הוריה עם אימה ואחותה למרגלות הרי הסיירה בצריף צנוע ללא חשמל ומים זורמים בקרבת קומונה נוצרית. כשאין בבית רדיו, טלויזיה או אפילו חשמל, לא פלא שהנערה קנתה לעצמה גיטרה והחלה לנגן בגיל 14.

                        

כשהיתה בקולג׳ בשנות השמונים היו אלה ימי הפייזלי אנדרגראונד העליזים (עליהם כתבתי פעם כאן). ברברה הצטרפה ללהקת 28th Day ששאבה השראה מהפסיכדליה של שנות השישים. להקה נהדרת שלא נופלת מאחיותה לז׳אנר דוגמת Rain parade, Green on red או ה Dream syndicate.

לא אתיש אתכם עם כל הביוגרפיה שלה (בשביל זה יש וויקיפדיה) רק אציין שהיא טיפוס עצמאי ודעתן שלא התמידה לאורך זמן באף להקה, קפצה בין להקות, אלבומי סולו ושת״פים עם אמנים אחרים. אחרי האפיזודה עם היום ה 28 היא היתה ב World of Pooh, משם המשיכה ל SF Seals איתם נתנה ביטוי לאובססיה שלה לבייסבול (אלבומם הראשון אף נקרא The Baseball trilogy). קחו למשל את הגרוב הפסיכדלי Dock Ellis על הזורק (pitcher) האגדי שהוריד את הקבוצה השנייה מהמגרש ללא יכולת לתת אפילו חבטה אחת וכל זאת כשהוא היי כעפיפון על אסיד. ואם למישהו יש ספק איפה רגליה נטועות, את אלבומם Truth walks in sleepy shadows היא פותחת עם קאבר ל S.F Sorrows של הדברים היפים (אגב עשיתי כאן פעם פוסט על האלבום האייקוני של ה Pretty things).

SF Sorrow by The Pretty Things

ברברה פלירטטה עם הרבה סגנונות ולא נצמדה רק לפסיכדליה. היא עשתה פרוטו-פאנק, פולק, ואפילו קצת ג׳אז. באלבום האקספרימנטלי  Northern exposure will be right back (איזה שם מעולה לאלבום, נכון?) היא וחברי Glands and external secretion שיחקו עם צלילים ורעשים דרך טייפ לופס. בקיצור, לא בדיוק הגירל נקסט דור. 

תקשיבו למשל ל Stammtisch  שסוגר את אלבום הסולו 1212 (המספר הזה הוא תאריך הלידה שלה). השיר המקסים הזה היה יכול להשתלב בקלות בקטלוג של יו לה טנגו. עוד שיר נהדר הוא Scissors בו ניתן לשמוע לכל אורכו את צליל משק המספריים כאילו אנחנו יושבים במספרה וברברה מתחרעת לנו על הפדחת. שיר משונה ומגניב נוסף הוא Mark E Smith & Brix שמספר על מפגש מקרי אך רב משמעות שהיה לה עם הסולן ואשתו הגיטריסטית מלהקת ה Fall.

            

Mark E & Brix Smith (The Fall)

ברברה בהופעה ב 2017

אז נכון שעכשיו היא נראית יותר כמו דודה שמתנדבת בוועד למען החייל מזמרת פאנק עם עבר פסיכדלי (מה לעשות, אף אחד מאיתנו לא חסין מפגעי הזמן) אבל הייתי שמח לחזור לחטיבת הביניים ולהיות תלמיד שלה. אני לא בטוח אם בשיעורי הכימיה היא מלמדת אותם איך לרקוח אל אס די, אבל מספיק שתביא גיטרה לאירועים בבית הספר ואני שפוט. אחחח, לו היית קצת יותר המורה שלי…😉