פרסי בלגי וצרפתי עולים על רכבת. זה נשמע כמו התחלה של בדיחה אבל המסע שעושה אותה רכבת הוא מסע רציני ומופלא למדי. הרכבת היא ה Orient Express, וממש כמו בנסיעה על אותה רכבת ידועה מהמאה ה 19, גם כאן זהו מסע ממערב למזרח וחוזר חלילה.
הכל החל ב 67 כש Guy Duris, צרפתי שגדל בגדה השמאלית של נהר הסיין בפריז החל להתעניין במוזיקה אוריינטלית, המיר את הגיטרה בעוד ונסע מזרחה לאירן. באירן הוא פגש את Farshid Golesorkhy נגן כלי הקשה ממשפחה מכובדת. פרשיד אפילו קיבל תעודת הוקרה מהשאה האירני על ביצועיו על התופים. הם החלו לג׳מג׳ם יחדיו ופנו מערבה חזרה לפריס, שם פגשו טייס בלגי בשם Bruno Giet, גיטריסט, שמשך אותם מערבה לכיוון הרוק והפסיכדליה. המסע מערבה נמשך והם הגיעו לניו יורק, ליתר דיוק לאיסט וילג׳ (כמה סימבולי…).
בניו יורק, בעזרת סיטאר ועוד, אלקטריק מיניטר, וכלי הקשה למיניהם הם יצרו שעטנז מזרח-מערב מדליק. השירה ברובה באנגלית אני חושב, אבל המבטא כל כך כבד שאני לא לגמרי סגור על זה… המסע מערבה נמשך וב 69 הם הקליטו את אלבומם היחיד (סלף טייטלד) בקליפורניה.
הצלחה מסחרית לא היתה כאן. אני לא יודע אם העולם עדיין לא היה מספיק פתוח לכזאת מוזיקה, המבטא הכבד שסימן אותם כווירדוז או שסתם חוסר מזל גרם להם ללכת לאיבוד בשטף המוזיקלי שהציף את העולם באותן שנים. בכל מקרה, לא מגיע להם ללכת לאיבוד ואני ממליץ בחום לתת להם צ׳אנס.
אז קדימה, הקטר כבר מצפצף, תראו את הכרטיס לקונדוקטור ויאללה נוסעים.
