יום האופניים

             

ה 19 לאפריל 1943 לא היה יום רגיל. זה היה ערב פסח, יום בו הנאצים החלו במצור על גטו ורשה. מצור שיסתיים כמעט חודש מאוחר יותר בשריפת הגטו ובאלפי ניספים. אבל מרחק לא רב מכל הרוע הבלתי נתפס הזה התרחש משהו שונה לגמרי. במעבדה של חברת סאנדוז בבאזל שבשוויץ נערך ניסוי שישנה את פני ההיסטוריה. 

                               

בואו נחזור קצת אחורה. בסוף  1938 זיקק כימאי צעיר בשם אלברט הופמן במעבדה בבאזל שבשוויץ חומרים מפטריית ארגוט. המטרה היתה לבודד חומר ממריץ בכדי ליצור תרופה או סם מרץ. החומר ה 25 במספר, שכונה מן הסתם בשם LSD-25 לא הראה תוצאות מבטיחות במיוחד, ועכברי המעבדה לא נראו נלהבים בביצוע מטלות הבית. הופמן עבר לעבוד על דברים אחרים. 

                   

                                                            Albert Hoffman                     

כחמש שנים מאוחר יותר, ב 16 לאפריל 1943, מאיזושהי סיבה נזכר אלברט באותו חומר והחל לבחון אותו שוב. באותו יום קרתה לו מעין תאונה. לא לגמרי ברור מה קרה, ייתכן ושיפשף את עיניו, אבל בכל מקרה הכימאי הצעיר החל לחוש תחושה לא מוכרת, מעין סוג של  סחרחורת ולא יכל להמשיך לעבוד. הוא הרגיש שעלה על משהו. שלושה ימים מאחור יותר, ב 19 לאפריל, החליט לערוך ניסוי מבוקר יותר של אותו חומר מסתורי ולקח 250 מיקרוגרם של LSD-25 אותם עירבב בכוס המים שלו. הוא היה בטוח שמדובר בכמות מינימלית. בפועל זאת היתה כמות עצומה שאפילו חובב טריפים מנוסה מאוד לא היה מעז לקחת. הופמן חווה באותו היום את טריפ האל אס די הראשון בהיסטוריה. לא ברור איך, אבל הוא הצליח לחזור הביתה על אפניו. הוא לא יכול היה לדעת שכעבור לא מעט שנים הארוע הזה יחגג כ ״יום האפניים״ וכמובן שלא יכול היה לדעת על ההשפעה העצומה של ה LSD על תרבות הנגד ובכלל על התרבות האנושית.

                

תכל׳ס,  לחסידי האל אס די נפל ״יום האפניים״ על תאריך לא רע. יום אחרי ה 19 לאפריל מגיע ה 4-20, כך שהם הקדימו ביום את חגיגות הדלקת הג׳ויינט המסורתי שנערכות כל שנה ב 20 לאפריל בשעה 4:20 אחה״צ. לקחו לי כמה ביקורים בהייט-אשבורי ליד השעון הגדול שנעצר מלכת על השעה 4:20, לפני שנפל לי האסימון וקישרתי בין שני התאריכים…

                                       

הסיבה שאני מספר לכם את כל זה היא ספר חדש ומקסים שקיבלתי אתמול במתנה מביתי הגדולה בשם Bicycle Day עליו אני רוצה להמליץ. זהו ספר איורים המנסה לספר את סיפור התגלית של אלברט הופמן ללא מילים (כמעט) ובצבעים עליזים ופסיכדליים. את ההקדמה לספר כתב דניס מקאנה, שהוא האח של נביא הסמים הפסיכדלים הגדול, שיש המכנים אותו ״טימוטי לירי של שנות ה-90״, טרנס מקאנה.

                         

בקיצור, אם בא לכם משהו קליל וצבעוני שנעים לדפדף בו תוך כדי שמיעת צלילים פסיכדליים, הספר הזה הוא בשבילכם.