בחמישי אחר הצהריים עומרי התקשר. איציק ונירית בדיוק התיישבו לכוס קפה מול השקיעה בביתם החדש בקפיטולה. אני מגיע לבקר בסוף השבוע, הולכים להיות אחלה גלים. אבא, אני מארגן לך גלשן, תוציא את ה wetsuit מהארון, נצא לגלוש. איציק דווקא תכנן לסיים לבנות את השולחן החדש למרפסת אבל בילוי אחד על אחד עם עומרי נשמע חשוב מספיק. השולחן יכול לחכות.
בשבת בבוקר הם חנו לאורך כביש מס׳ 1, עלו על חליפות הצלילה וצעדו עם הגלשנים לכיוון החוף. הגלים היו גבוהים וכבר היו לא מעט גולשים במים. בוא נכנס בצד הימני, הציע עומרי, הגלים פחות סוערים וככה תוכל להתאמן. גם פחות צפוף שם.
המים היו קפואים, אבל אחרי שחייה קצרה, המים שנכלאו בחליפת הצלילה התחילו להתחמם וזה כבר לא היה כל כך נורא. איציק ניסה כמה גלים, אבל נפל די מהר. עומרי תפס גל מהסרטים, כזה שנראה כמו צינור, ורכב עליו כמעט עד החוף. בזמן שאיציק מתבונן בגאווה בבנו גולש, לוע ענק נפער מאחוריו.
חושך מוחלט. רעש מוזר באוזניים. מעין שילוב של נשימות יחד עם גרגורי בטן. איפה אני לעזאזל? פתאום גפרור נדלק ומאיר את החשכה. ״ברוכים הבאים״, נשמע בעברית קול של ילד. ״בונז׳ורנו״, אומר איש זקן מקצה אחר של החלל. איפה אני? הוא שואל. ברוך בואכה לבטן הלוויתן אומר הילד. איציק קולט שהוא ג'ינג'י ונמוך. הזקן מדליק מדורה קטנה. איציק שם לב שנמצא איתם בחור נוסף. איש מזוקן שמתפלל בפינה בשפה עברית עתיקה. נעים מאוד, אני ג׳פטו, אומר הזקן. דני, אומר הנער. זה שם בפינה זה יונה, אומר דני, הוא לא כל כך מתקשר, רק מתפלל כל היום לאלוהים. אני איציק, נעים להכיר. השלישייה מתיישבת ליד המדורה. יונה נשאר בפינה.
לפתע נדלק מסך פלזמה גדול על דופן הלוויתן. טיפוס חלקלק עם שיער משוך לאחור בשמן ממלא את המסך. ברוכים הבאים לתוכניתנו ״הלווייתנים״. תכנית הריאליטי ששברה את כל שיאי הרייטינג והשאירה את ״הכרישים״ הרחק מאחור. בתכנית נגלה מי יעמוד במשימות בהצלחה ויזכה לצאת מבטן הלוויתן. בשבוע שעבר ניצח בגבורה קפטן אחאב ויצא לחופשי מלועו של מובי דיק. אבל השבוע לוויתן אחר ומתחרים חדשים. המנצח המאושר לא רק ייצא לחופשי, הוא גם יזכה ביאכטה מפוארת מתנת חברת רויאל קריביאן. אבל חכו, זה עוד לא הכל, על היאכטה תחכה לזוכה קופסה מהודרת ובה לא פחות מאלף ביטקוינים, עשויים מטבעות זהב טהור, מתנת קוינבייס, בורסת הקריפטו המובילה באמריקה. בואו נציג את המתמודדים…
היישר מטוסקנה היפהפיה קבלו את הנגר, בונה הבובות המופלא, אמנם גלמוד וערירי אבל כוחו עדיין במותניו, גבירותיי ורבותיי, ״ג׳פפפפפפטטטטטו״. ״יפת, יפת״ נשמע קולו של יונה נוהם מהפינה. אלומת אור נדלקת היישר על פניו של ג׳פטו ההמום, ושאון מחיאות כפיים בוקע מכיוון המסך. לידו, נער הפלא המוכשר, ליצן הכיתה, מוזיקאי נהדר וכותב שנון, גבירותיי ורבותיי, דני סנדרסון… שוב קול צהלות ומחיאות כפיים. ״דני, כשתגדל תעשה לי ילד״ נשמעת קריאה של בחורה בקהל. זרקור מאיר על דני, המכסה את פניו מעוצמת הסינוור. מתחבא פה בפינה, איש ירא שמיים, צדיק, נביא, אדם הנושא בשורות קשות, קבלו את יונה הנביא… שוב נשמעות מחיאות כפיים, אבל הפעם עושה רושם שהעוצמה חלשה יותר. יונה מתכרבל בתוך עצמו, מנסה להתחמק מאלומת האור. ואחרון אחרון חביב, ממשיך המנחה, אדם שעשה את הדרך הארוכה מהעיירה שדרות, דרך בן שמן, תל אביב, נח״ל עוז, ועד קופרטינו וקפיטולה, איש הייטק, אמן, צייר, כדר, אצן ושחיין, נגר לעת מצוא, אדם צנוע אך רב כישורים המצליח בכל אשר הוא נוגע, גבירותיי ורבותיי, קבלו את אייייצייייק חזנננננן… איציק ההמום מביט במצלמה ומנסה להעלות חיוך.
חברים, צפוי לנוי מחר יום ארוך, עמוס במשימות, הוא פונה אל המתחרים, אני מציע שתלכו לנוח. ובינתיים, הפסקת פרסומות.
מסך הפלזמה נכבה, ושקט מבורך משתרר בבטן הלוויתן. השלישייה ההמומה מנסה להבין מה קרה כאן הרגע. לאף אחד לא היה מושג שהוא הולך להשתתף בתכנית ריאליטי. בסך הכל חיפשתי את פינוקיו, אמר ג'פטו, ממש לא תכננתי להיבלע ע״י לווייתן ובטח שלא להשתתף בתכנית ריאליטי. תסתכל על חצי הכוס המלאה השיב דני. אתה מופיע בתכנית הכי פופולרית בטלוויזיה, בטוח יש צופים שראו אותו ויוכלו לעזור לך. יש לך ראש על הכתפיים ילד, עונה ג'פטו בחיוך. גם אני לא בחרתי להיות כאן, המשיך הג׳ינג׳י, התחיל החופש הגדול, ובסך הכל הלכתי עם אמא לים. אבל אני מתכוון לנצל את התוכנית הזו ולהשמיע שירים שכתבתי. אולי הקהל יאהב אותם ויום אחד אוכל להקים להקה ולהיות מוזיקאי מצליח.
השיחה ממשיכה להתגלגל, וככל שהיא מתקדמת נעשים השלושה יותר גלויי לב. מדי פעם הם שומעים איזו נהמת ״אמן״ מכיוון יונה שעדיין מצטנף בפינה. ג'פטו מספר על חיי העוני בטוסקנה, על איך פגש את אהבת חייו ואיך שמח כשהיא הסכימה להינשא לו. הוא סיפר על המחלה שתקפה אותה עוד בטרם הספיקו להביא ילדים לעולם ועל מותה הנורא. כל כך אהבתי אותה שלא הייתי מסוגל לפגוש נשים אחרות. מעולם לא פתחתי חשבון בטינדר. הסתגרתי בנגרייה וגילפתי בובות. עד שהבנתי שאם אמשיך ככה לעולם לא יהיה לי בן, כבר היה מאוחר מדי. מי תרצה זקן עני ונרגן כמוני? היאכטה והכסף לא מעניינים אותי, אם הייתה לי האפשרות לבן בשר ודם משלי הייתי מוותר על הכל.
דני סיפר שאמא שלו חושבת שהוא נורא מוכשר ורשמה אותו לבית ספר לאמנויות. היא רשמה אותי במגמת ציור, אבל אני בכלל אוהב מוסיקה. כולם חושבים שאני ליצן הכיתה, ובאמת יש לי בדיחות מצחיקות. מי יודע, אולי כשאהיה גדול אהיה קומיקאי. קבלו בדיחה: אני צייר כל כך גרוע, שכשאמא שלי רוצה לעשות דיאטה, היא תולה ציור שלי על המקרר…
החבורה פורצת בצחוק, אפילו יונה צוחק. הוא קם ממקום רבצו ומצטרף למדורה. איציק מספר שאצלו דווקא הדברים בסדר, יש לו אשה נהדרת, ילדים מוכשרים והוא פנוי לעשות את הדברים שהוא אוהב. רק המצב במדינה מאוד מטריד אותו. לא רואים שום עתיד, הוא מוסיף. יונה מצטרף לשיחה. אני מסכים עם איציק, הוא אומר בקול צרוד ומעביר את היד על זקנו הלבן. ישראל בדרך לקטסטרופה. חרדים מסרבים להתגייס, קיטוב בעם, אלפי פליטים במולדתם, נורא. הייתי ברייב במדבר, הוא ממשיך, לקחתי כל מני חומרים, נכנסתי לטריפ. אלוהים נגלה אלי וביקש ממני להוקיע את הממשלה על הסטייה מדרך הישר, אבל פחדתי ממכונת הרעל הביביסטית. במקום ללכת כמצוות האלוהים להוכיח את המנהיגים במשכן הכנסת שבנינווה, ברחתי. רציתי להתרחק מכל הבלגן ולנפוש בתרשיש. הגעתי ליפו, שם תכננתי לקחת את הרכבת הקלה ולהמשיך מרכבת צפון לנמל התעופה. רק שמישהו סיפר לי שהעבירו את הבארבי ליפו, אז הלכתי לראות הופעה. היתה שם איזו להקה לא רעה, ״כנסיית השכל״, מכירים? בקיצר אחרי ההופעה קיבלתי טקסט שבגלל המצב הבטחוני, אייר פיניקיה ביטלה את כל הטיסות לכנען. נתקעתי בלי יכולת להגיע לתרשיש. החלטתי לעלות על ספינת משא. כשהגעתי לים סוף טיל של החות׳ים פגע בספינה והיא החלה לטבוע. ניצלתי רק בזכות הלוויתן. אין לי מושג כמה זמן אני כבר כאן. כבר נהיה מאוחר, והחבורה מכבה את המדורה ונשכבת לישון. חושך מוחלט.
מסך הפלזמה מפר את השלווה. בוקר טוב חברים! צווח המנחה המלוקק. קדימה, להתעורר. על השולחן בפינה מחכה לכם כוס קפה מתנת חברת פולגרס, כי את הבוקר מתחילים רק עם פולגרס, וכמו כן מברשת ומשחת שיניים קולגייט, המשחה המלבינה שגורמת לכל המתחרות להוריק מקנאה. עוד רבע שעה מתחילים בתחרות, ובינתיים דבר המפרסם.
לפתע רואים איציק וחבריו במרכז חלל הבטן, שולחן גדול ועליו עצים, מסמרים, פטישים, מסורים ועוד כלי עבודה. חברים יקרים, המשימה שלכם היא לבנות משהו בעזרת החומרים והכלים שלפניכם. אתם תחליטו לבד מה אתם רוצים לבנות, עוד שעתיים תראו את מה שבניתם. ואתם הצופים בבית, אנא הצביעו בטקסט למספר שמופיע כאן על המסך. שיהיה לכם בהצלחה, מ-ת-ח-י-ל-י-ם.
ג'פטו מייד ניגש למלאכה. הוא הולך על בטוח ומתחיל לבנות בובת עץ, כפי שכבר בנה מאות פעמים. יונה שהיה חסר כל ניסיון בנגרות החליט לבנות שובך. דני מנסה לבנות גיטרה. רעיון די יומרני בהתחשב בזמן הנתון. איציק מחליט לבנות כיסא נדנדה. הוא בוחר עצים, מודד, מסמן, מנסר, מדביק, ודופק מסמרים. כעבור שעתיים נבנה כיסא נדנדה לתפארת. אמנם לא היה לו זמן לשייף ולצבוע, אבל הוא הספיק לחבר למטה תחתית מעוגלת שגורמת לכיסא להתנדנד באלגנטיות. גם ג׳פטו התקדם יפה. בתום הזמן הוא הצליח לבנות בובת עץ כמעט שלמה, רק האף היה חסר. מצבו של יונה היה קשה הרבה יותר, הוא אפילו לא סיים את המסגרת, אבל במצב העגום ביותר היה דני. הוא פקשש בניסור, דפק את האצבע עם הפטיש ולא הצליח לעשות שום דבר. המנחה ביקש מכל אחד מהמתחרים לספר על היצירה שלו. ועתה, פנה לקהל בבית, זה הזמן להצביע. גרפים החלו להופיע על המסך, מנתחים את בחירת הצופים.
גבירותי ורבותי, יש לנו תוצאות. קדימה אנה, בואי תספרי לנו מה הקהל אהב. בחורה צעירה ונאה נכנסת לפריים. במקום הרביעי דני, עם שלוש נקודות בלבד. את המקום השלישי תופס יונה עם אחת עשרה נקודות. אוקי, עוצר אותה המנחה, נשארנו עם שמונים ושש נקודות, מי יהיה במקום הראשון? הרבה מונח כאן על הכף, חופש ויציאה מבטן הלוויתן, פרס נחשק, אני במתח. נצא להפסקת פרסומות קלה ומיד נחזור עם המנצח של המשימה הראשונה. ארבעת המשתתפים מביטים אחד בשני. איציק פונה לדני: אחרי שכל הדבר הזה יסתיים, אשמח להראות לך איך עובדים עם הכלים. יום יבוא ותבנה גיטרה לתפארת.
הפרסומות הסתיימו. חזרנו אליכם צופים יקרים, בואי אנה, ספרי לנו מי הזוכה. רגע של שקט, זום על אנה שלוחצת על כפתור ומראה את התוצאות. במקום השני ג׳פטו עם שלושים ותשע נקודות, ובמקום הרראראשששששון.., איציק!!! ארבעים ושבע נקודות. איזו הובלה, איזו פתיחה יפה של המשחק. איציק, מה יש לך להגיד לקהל? איציק נבוך, אין לו שום דבר להגיד והוא גם לא רוצה להשתתף במשחק המטופש הזה, רק לצאת מבטן הלוויתן ולחזור הביתה. מעניין אם נירית והילדים אפילו שמעו על התכנית. אולי הם בכלל חושבים שטבעתי.
אני שמח שאהבתם את הכיסא, פונה איציק לכיוון המצלמה שמעל המסך, תודה לכם. נירית, עומרי, אורי, יהלי, אם אתם צופים, אני רוצה להגיד לכם שאני בסדר. מקווה לחזור הביתה בקרוב. אוהב אתכם.
כבמטה קסם נעלמו שולחן העצים וכלי העבודה, ואת מקומם תפס מערום של כלי נגינה. השדרן פונה לעבר החבורה: ועתה למשימה הבאה. יש לכם שעתיים להתאמן על ביצוע שיר. זה יכול להיות קאבר, אבל נקודות אקסטרה יינתנו לשיר מקורי. כל כלי הנגינה כאן לרשותכם. קדימה, שיהיה לכם בהצלחה, מ-ת-ח-י-ל-י-ם.
עוברות להן שעתיים והמסך נדלק שוב. המגיש החליף חולצה מחולצה שחורה מכופתרת לז'קט אפור. שוב שלום לכם צופים וצופות יקרים ויקרות, בואו נראה למה מסוגלים המתחרים שלנו. כפי שנאמר, ישחקו הנערים לפנינו. נתחיל בך יונה.
יונה נעמד במרכז החלל. זוהי תפילה ישנה, אומר יונה, שאבי לימד אותי וסבי לימד את אבי. הוא פותח בתפילה קורעת לב. יש לו קול יפה ובוטח. הקהל באולפן מוחא כפיים בהתלהבות. ועכשיו אתה איציק. איציק לוקח גיטרה אקוסטית. זה שיר בשם "מתחת השמים" של מוזיקאי נפלא שכבר לא איתנו, מאיר אריאל שמו. אני מקווה מאוד לראות בקרוב שוב את השמיים. איציק פורט בגיטרה ומתחיל לשיר. הפריטה מדוייקת והוא שר ללא זיופים. הקהל מתלהב. שיר נהדר, מתלהב המנחה. בואו נעבור למתחרה הבא, מר ג'פטו, מה תשיר לנו? ג'פטו אוחז בכלי מיתר עתיק שנראה כמו מנדולינה. אני הולך לשיר לכם שיר אהבה ישן. שיר געגועים של אשה לאהובה שהפליג למרחקים. הוא פורט בכלי המיתר ומתחיל לשיר באיטלקית. הקול שלו סדוק, הוא מתרגש ומזייף. באמצע השיר הוא מוחה דמעה ומבקש להתחיל מהתחלה. עושה רושם שמחיאות הכפיים של הקהל הם יותר מחמלה מאשר מהתלהבות. תודה לך ג'פטו, ניכר שהתרגשת, אומר המנחה. בואו נעבור למתמודד האחרון שלנו, צעיר המתחרים, קבלו את דני… דני נעמד עם הגיטרה. נראה שהגיטרה יותר גדולה ממנו והוא כמעט נעלם מאחוריה. אני רוצה לשיר לכם שיר מקורי שכתבתי ממש עכשיו הוא אומר. זה שיר שמספר איך הגעתי לכאן. קצת שיניתי את הדמויות, אבל אני מקווה שהסוף של השיר הוא גם מה שיקרה במציאות. דני פורט כמה אקורדים ומתחיל לשיר שיר קליל ומשעשע. אפילו פוליטיקאי וחייט הוא משחיל למהתלה. הקהל באקסטזה. וואו, כמה כישרון, מתלהב המנחה. ואתם הצופים בבית ובאולפן, קדימה, זה הזמן לשלוח טקסט ולהצביע על השיר והביצוע האהובים עליכם. נצא להפסקת פרסומות, תכף נשוב.
כעבור מספר דקות המסך שוב נדלק. אנחנו שוב אתכם קהל נכבד. למי שהצטרף זה עתה, אתם צופים ב"הלוויתנים" ואנו בעיצומה של תחרות מותחת. אנה, ספרי לנו מה הקהל היקר שלנו אהב. אנה נעמדת ליד לוח התוצאות. ובכן, במקום הרביעי ג'פטו עם שבע נקודות. אבל בשלושת המקומות הראשונים התחרות צמודה. ובמקום השלישי… איציק, עם עשרים ושבע נקודות. המצלמה מתמקדת שוב במנחה, איזה מתח, איזו דרמה, מעניין מי יקח את המקום הראשון. דרררררם ררררולללז פליז. הזום חוזר לאנה שמחכה שהתופים יידמו, ואז לוחצת על הכפתור. במקום השני, יונה עם שלושים נקודות. ובמקום הראשון, הוא אולי לא נגר, אבל כן מוזיקאי מוכשר, דאאאאאננננני סנדרסון עם שלושים ושש נקודות. איזה משחק, איזו דרמה, הכל עדיין פתוח.
על המסך מסתיימת פרסומת של בירה קרה. צעירים על החוף משחקים פריזבי, כלב מנסה לקפוץ ולתפוס את הצלחת, דלי קרח מלא בירות מחכה לחבורה ליד ערסל למרגלות עץ דקל. איציק מסתכל בערגה, חם בבטן הלוויתן, היה מתאים לו עכשיו בירה קרה. המנחה פונה אל המשתתפים. משימה אחרונה חברים. עליכם לצייר ציור. כלי הנגינה נעלמו ובמקומם ארבעה כני ציור עומדים ומחכים. הקנבס והצבעים לרשותכם. יש לכם שעתיים. קדימה, שיהיה לכם בהצלחה, מ-ת-ח-י-ל-י-ם.
שעתיים חלפו להם ביעף. איציק היה כל כך שקוע בציור שלא שם לב שהזמן עבר. המסך שוב נדלק. גבירותיי ורבותיי, קהל נכבד, אנחנו מתקרבים לסוף התכנית. מי יהיה בר המזל שיצא מבטן הלוויתן, ויפליג על יאכטה מפוארת כשהוא מרופד בביטקויינים לרוב, זאת נדע עוד מעט.
קדימה חברים, בואו נראה מה ציירתם. נתחיל איתך ג'פטו. הוא מסובב את כן הציור והמצלמה מתמקדת בקנבס. ציירתי את עיירת ילדותי, אומר ג'פטו. ציור ממש לא רע של רחובות אבן, סמטאות צרות, כביסה תלויה על המרפסות, ילדים ברחוב. אין ספק שיש לבחור יד אמן. יפה מאוד, מתרשם המנחה.
נעבור אליך דני. פרצופו של דני מסגיר את אכזבתו. ציור זה לא הקטע שלי הוא אומר. דמויות מרושלות על חוף הים, נסיון לא מוצלח לצייר שתי צעירות בביקיני בדרך למים. המממ… אומר המנחה, אוקי… בואו נעבור למתחרה הבא. קדימה יונה, בוא נראה מה ציירת. יונה מגלה ציור קצת אבסטרקטי, קצת שגאל. מן התגלות אלוהית, וערבובייה של ציפורים ודמויות תנכיות. מעניין מאוד, אומר המנחה. בואו נעבור לאיציק.
איציק מציג ציור באקריליק. רקע צהוב, תקריב על אישה בפרופיל, אופניים מאחוריה, נקודות ליכטנשטייניות. קומפוזיציה מופלאה. ציור ששואב את המתבונן עמוק לתוכו. המנחה בהלם. וואו, זה כל מה שיש לו להגיד. וואו. בואו ניתן לקהל את זכות ה…
לפתע טלטלה עזה אוחזת בבטן הלוויתן. קני הציור עפים לכל עבר, מסך הטלוויזיה מתרסק וכל הארבעה נזרקים מדופן לדופן בעוצמה. לוע הלוויתן נפתח ונחשול אדיר של מים חודר פנימה. איציק מנסה לשחות החוצה נגד הזרם. פתאום הוא קולט שרגלו של דני הקטן נתקעה בכן ציור והוא לא מצליח להתרומם. איציק צולל חזרה פנימה, משחרר את רגלו של הילד, ובשארית האוויר בריאות, מצליח לצאת יחד עם דני מלוע הלוויתן ולעלות לפני השטח. לידם בינות הגלים שוחה יונה. הלוויתן משתולל, צילצל תקוע ליד עינו השמאלית ודם ניגר. הוא נע בסיבובים ומכה חזק במים בזנבו האימתני. חבל נזרק מספינה גדולה. השלושה נאחזים בחבל ועולים אחד אחד אל יאכטה מפוארת. איפה ג׳פטו שואל איציק. נשאר בבטן עונה לו יונה, כוחו תש, לא היה לו מספיק אוויר. ניסיתי לעזור לו, אבל בסוף הבנתי שאם אני נשאר בפנים שנינו לא נצא מפה בחיים אז עליתי למעלה.
מלח חביב מביא להם מגבות. נעים מאוד, אני ישמעאל. בואו תיכנסו, אביא לכם מרק חם. לחדר האוכל של היאכטה נכנס גבר גדול ממדים. שלום חברים, אני קפטן אחאב. אני שמח שהצלחתי לאתר בזמן את הלוויתן, כבר חשבתי שלא תצאו משם חיים. השלושה הודו לקפטן ונרדמו מייד מותשים. למחרת סיפר להם אחאב כי הוא נפל קורבן לאותה תכנית ריאליטי רק שבוע קודם לכן. הוא ניצח במשימות וזכה ביאכטה היוקרתית, אבל חבריו נשארו בבטן הלוויתן, וגמלה בליבו ההחלטה לשים קץ למשחק האכזרי. הוא השיג צלצל והחל לתור אחר הלוויתן. הסונאר קלט קולות של לוויתן, ולפתע היא שומע בתדר נמוך יותר שירים. שיר איטלקי, ועוד כמה שירים בשפה לא מובנת. כשהוא פתח את הטלוויזיה, הבין שזה הלוויתן אותו הוא מחפש. המאבק היה קשה, אבל הנה אתם פה. חבל שג׳פטו לא שרד את הסיפור, הוא משאיר אחריו ילד יתום.
איציק חזר הביתה, לנירית ולמשפחה. כעבור כמה שבועות הם איתרו את פינוקיו (שבינתיים חזר למוטב והפך להיות ילד בשר ודם) והחלו בהליכי אימוץ.
עברו שנים, החיים חזרו למסלולם. יום אחד נירית נתקלת במודעה ב״בעניינים״, דני סנדרסון מגיע להופעה ב JCC. מסתבר שהנער אכן גדל ונהיה מוזיקאי מצליח כפי שחלם בילדותו. היא קונה כרטיסים, ואחרי ההופעה הם מחכים לו יחד עם כל המעריצים. דני מסתכל על איציק, כולו התרגשות. איציק, הוא אומר, כמה שנים, וואו, אתה הצלת לי את החיים. עזוב, עונה לו איציק. אחרי שאתה גומר כאן עם החתימות, בוא אלי לקפיטולה. תישן אצלנו, יש הרבה מקום, מחר נכנס אלי לנגריה ואלמד אותך לבנות גיטרה.
