לפני שבוע קיבלתי את התוצאה האחרונה של הבגרויות. בסך הכל הלך לי ממש בסדר, אחלה ציונים. באנגלית שלוש יחידות די קרטעתי, אבל הצלחתי איכשהו לעבור. רק בבגרות בלשון נכשלתי. אין מה לעשות, אין לי כישרון לשפות. קיוויתי שתרצה המורה (היא אומרת את השם שלה במלעיל, לא, בעצם מלרע, לא זוכר, בקיצר זה שמבליט את החלק הראשון של המילה) תעזור לי עם הציון מגן, אבל היא אמרה שחשוב להקפיד על הגינות, היא חייבת לשקף את הידע שלי, ושאני חסר תקנה. מנייאקית.
כבר די שכחתי מזה. יש לי עוד הרבה זמן עד הגיוס ובינתיים אני עובד בפלחה. ביום רביעי בלילה הלכתי לדיסקו של המתנדבים. זה היום שגם רוקדים בו באמצע השבוע. שמו קולד אז אייס, סולטנס אוף סווינג, רוקסן ועוד שירים מדליקים. התחלתי לרקוד עם מתנדבת סקנדינבית חמודה. כל הלילה אחד מול השניה. שאלתי אותה: יו וונט ביר? וכשהלכנו לבר היא אמרה שהיא שפוכה מרוב ריקודים וגם הגב שלה קצת תפוס מהקטיף. לטס גו טו מיי רום, איי דו גרייט מסאז׳, אמרתי. להפתעתי היא הסכימה. כבר עברו יותר משלוש חודשים מאז שנפרדתי מדנה, ומאז לא הייתה לי אף אחת.
כשהתעוררתי בבוקר ראיתי שהיא כבר לא יושנת לידי. שמעתי אותה מדברת בטלפון שנמצא על השולחן הקטן שליד הספה. היא דיברה נורווגית עם חברה מקבוצת המתנדבות. פתאום אני קולט שאני מבין כל מילה. ״כן, נשארתי אצלו. חמוד בסך הכל. הסקס לא מדהים, אין לו הרבה ניסיון, אבל זין חמוד. טוב, אני מאחרת לאקונומיה, דובי נורא מתעצבן אם אני מאחרת״. הייתי צריך לצבוט את עצמי כמה פעמים. אני מבין נורווגית??? אני??? Hva faen??? (או בשבילכם: וואט דה פאק???…) . חוץ מזה אתמול היא אמרה לי, יו סו גוד, דה בסט, מה נסגר? לבשתי תחתונים ובדרך לשירותים נעמדתי מולה. איי ניד טו גו, היא אומרת לי, דובי דונט לייק איף איי קאם לייט. רציתי לענות לה בנורווגית, אבל המילים לא יצאו לי מהפה. כנראה שאני מבין אבל לא יכול לדבר. איי האב גרייט טיים אמרתי לה ונכנסתי לשירותים.
החברים מהכיתה התחילו להתגייס. גם אלו שהלכו לשנת שירות כבר עזבו. חוץ מעם נועם ועידו, כבר לא היה עם מי לשתות בירה ולהקשיב לפינק פלויד ודייר סטרייטס בזולה בערב. אבל היה לזה יתרון אחד, היתה פחות תחרות על המתנדבות. יום אחד אני נוהג על הג׳ון דיר 4030 בריסוס של הכותנה. מאחורי יושבים מתנדב ושני מתנדבות עם המוט של הריסוס ביד, מרססים כל יבלית, חבלבל, או עשב מזיק אחר שהוא לא כותנה. קצת לפני ארוחת צהריים נהיה ממש חם. עצרנו להפסקת שתייה. ניסיתי לדבר איתם. וורי וורי הוט, אמרתי. ווטס יור ניים? הם היו מייגן וכריס מבוסטון, זוג שעוד מעט חוזרים לאמריקה להתחיל קולג׳, וקלודין שהיא צרפתייה. קלודין שואלת: איז איט אוקיי איף איי טייק אוף מיי שירט? איט איז סו הוט. ראיתי שהיא לא לובשת חזייה. נו פרובלם, בי מיי גסט, אמרתי. חזרנו לעבוד. היו לה שדיים די קטנים וזקופים, עם פטמות חמודות. קלטתי שכריס כל הזמן גונב מבטים, עושה כאילו הוא מחפש איזה עשב סורר, משתדל שמייגן לא תשים לב.
בסוף יום העבודה אזרתי אומץ והזמנתי אותה לבירה אצלי בזולה. יש לי מלא תקליטים ואת תבחרי מה לשים. היא אמרה תודה, אני לא יודעת, נראה. היא לא הגיעה. באסה. למחרת באחת ההפסקות, הלכנו שנינו למלא את המיכלים של הריסוס. בדרך היא שואלת אם ההצעה עדיין בתוקף. היא שונאת את כל הלהיטים המעצבנים שהמתנדבים שמים במגורים. שור, אמרתי. יו קן קאם אני טיים. היא הגיעה בערב עם שיער עדיין רטוב מהמקלחת והיה לה ריח טוב. הצעתי לה גולדסטאר ונכנסנו לבחור תקליטים. הפתיע אותי שבין כל הג׳נססים והקינג קרימזונים היא בחרה באלה פיצג'רלד. זרמתי, אני אוהב ג׳אז, וזה היה הרבה יותר רומנטי מאיזה אלבום פרוג כבד. קישקשנו בחוץ והיה ממש נעים. כשעידו בא לזולה ניסיתי לרמוז לו שלא מתאים. הוא קלט את הרמז והתחפף מהר. איזה חמוד. כשהתחיל להיות מאוחר, ונכנסנו להחליף תקליט, הלכתי על מה שעבד לי בפעם הקודמת והצעתי לה מסאז׳. אמרתי לה שאף אחד בקיבוץ לא עושה מסאז׳ים טוב כמוני. זה עבד כמו הקסם. בניגוד למה שחשבתי אחרי שראיתי אותה מורידה את החולצה בשדה, היא היתה די ביישנית, אבל נורא מתוקה. זה היה לילה ארוך ונהדר. לא רציתי שיגמר. בבוקר כשנפרדנו אמרתי לה שהיא צריכה לבוא שוב. בפעם הבאה אני יבחר תקליטים שאני חושב שאת אוהבת.
מאותו ערב הפכנו להיות זוג פחות או יותר. לא הגדרנו את זה ככה, אבל כל ערב היא הגיעה אלי ונשארה לישון. פעם אחת היא סיפרה לי שיש לה חבר בניס, אבל היא לא מאמינה בלונג דיסטנס ריליישנס, אז כשהם נפרדו לפני הטיסה היה ברור לשניהם שהם לא צריכים לשמור אמונים. כעבור חודשיים התכנית של קלודין נגמרה והיא היתה צריכה לחזור לצרפת. הייתי מבואס לגמריי. אני חושב שהתאהבתי. נסעתי איתה לבן גוריון להיפרד. אמרתי לה שאחרי הצבא אני יחסוך כסף ויבוא לבקר. היא אמרה bien sûr, אבל תכלס ידעתי שהיא לא מאמינה באהבה מרחוק ושהיא בטח תחזור לניס ולז׳אק, או תמצא מאהב אחר תוך שנייה. מי לא יפול בקסם שלה.
השבועות הבאים היו קשים, אבל ניסיתי בכח לא להיכנס לדיכאון. נועם ניסה לעודד אותי. סיפרתי לו כמובן על הקטע המטורף עם ההבנה של השפות של אלו ששכבתי איתם. הוא אמר שזה נשמע לו הזוי, אבל אם זה נכון, אני צריך לשכב עם בנות מכמה שיותר מדינות. תדע מלא שפות ותוכל להיות מתורגמן אחרי הצבא. אני לא יודע אם עושים הרבה כסף, אבל בטח נוסעים למקומות מעניינים ורואים עולם לא על חשבונך. נועם תמיד היה הרבה יותר פרקטי ממני. היתה רק נקודת תורפה אחת ברעיון שלו, אני מבין שפות אבל חוץ מעברית ואנגלית שלמדתי בדרך הקשה, אני לא מצליח לדבר אותן, מה שהופך את יכולת התרגום לבעייתית.
תאריך הגיוס התחיל להתקרב והזמן שעבר קצת עזר להשכיח את קלודין. ניסיתי להתחיל עם כל מיני מתנדבות. לאו דווקא כאלו שהדליקו אותי, אלא עיקר הפוקוס היה השפה שהם דיברו. ככה למדתי הולנדית, גרמנית, פורטוגזית (ברזילאית עם עור שחום כמו שוקולד ומתוקה אש) ואפילו פיליפינית. התחילו להגיע לארץ פיליפיניות שהיו עוזרות לזקנים, ואחת טיפלה בראובן, שהיה בקבוצה של המייסדים. עשינו את זה בזמן שראובן שמע רדיו בחדר השני… רציתי ללמוד ערבית אבל זה נראה היה אתגר מסובך מדי לשכב עם ערבייה. פשוט לא היו בקיבוץ.
פעם אחת התחלתי עם בחורה שחשבתי שהיא מפינלנד. היא סיפרה שהיא עורכת ספרותית באיזה עיתון בסקנדינביה ובאה לקחת ברייק מהעבודה וללמוד קצת על חיי קיבוץ. בחורה קצת יותר מבוגרת מרוב הבנות ששכבתי איתם. גם לא כל כך יפה, אבל היא העיזה לעשות כל מיני דברים קינקיים שהצעירות יותר בכלל לא העלו בדעתם. אחרי הסקס שכבנו במיטה והדלקתי נובלס. היא אמרה שהיא צריכה לדבר עם הבוס שלה ושאלה אם היא יכולה להשתמש בטלפון. אמרתי לה ששיחת חוץ זה בטח נורא יקר, אבל אם זאת שיחה קצרה אז בסדר. בזמן שהיא דיברה קרה דבר מוזר. לא הבנתי מה היא אומרת, רק פה ושם מילים מסובכות ומיוחדות כאלו של שפה גבוהה. שאלתי אותה אם היא דיברה בפינית. לא, היא ענתה, אני נורווגית. וואלה, מאז ההיא מהדיסקו לא שכבתי עם אף נורווגית. זה בלבל אותי לגמרי.
בזמן שסיפרתי את זה לנועם ועידו, נפל לי האסימון. אולי אם אני שוכב פעם נוספת עם מישהו מאותה ארץ, כל מה שלמדתי מאותה שפה נמחק, חוץ מהמילים שהראשונה לא הכירה. אז בעצם אני מקבל ממי ששכבתי איתה את אוצר המילים שלה. לא רציתי להסתכן ולבדוק את התאוריה הזאתי על שפה שכבר למדתי. אני נראה די בסדר, אבל לא כזה דון ז׳ואן, וגם המבחר בקיבוץ לא כזה גדול ששווה לקחת את הסיכון.
התגייסתי. אולי הייתי יכול לנסות לקבל ג׳וב במודיעין עם כל השפות שידעתי אבל לא רציתי להיות ג׳ובניק חננה. אני, רק קרבי. קרעו אותי בסיירת גבעתי ובמהלך המסלול העיפו אותי על פאקים באמינות. אוקיי, אני מתחמן פה ושם, אבל הגזימו לגמריי, היו חיילים אחרים בצוות שתיחמנו הרבה יותר, אבל לא רציתי להשתנקר. המשכתי את השירות הצבאי במסייעת. באותה תקופה עזבתי את המצוד אחרי בחורות מארצות שונות. דנה נפרדה מהחבר שלה וקצת חזרנו להיות ביחד. לא ממש זוג רשמי, יותר יזיזים.
כשגמרתי צבא עשיתי טיול בדרום אמריקה. בזמן שכולם התחילו את הטיול באקוודור, לוקחים קורס מזורז בספרדית, אני נסעתי לארגנטינה, הכרתי את קלרה ולמחרת כבר הייתי מסודר להמשך הטיול…
חזרתי לארץ וההורים התחילו לשאול מה עם לימודים. הקיבוץ מממן לימודים למי שנמצא בתוכנית בני משק. רק צריך לעבוד תקופה בקיבוץ וזהו. רציתי ללמוד הנדסת מחשבים. הייתי טוב במתמטיקה ובפיזיקה, ומסביב התחיל מין דיבור כזה שמחשבים זה מקצוע העתיד. היתה רק בעיה אחת מעצבנת: בגלל שנכשלתי בלשון לא היתה לי בגרות מלאה, ולא ידעתי מה אני יעשה. דיברתי עם אקי ודור מהכיתה שבדיוק התחילו ללמוד במסלול בנים. איזה בת זונה התרצה הזאת אמר אקי, איך היא סיבכה אותך עם הנכשל הזה. אתם יודעים שהיא עזבה את ההוראה והפכה להיות כזאת מין רוחניקית? הוא המשיך, שמעתי שהיא עזבה את יענקלה, הפכה להיות טבעונית, וגם עושה סדנאות יוגה ומדיטציה. וואלה, לא היה לי מושג. פתאום הבזיק במוחי רעיון.
אחרי כמה בירורים הצטרפתי לחוג היוגה בו תרצה משתתפת. בהתחלתי שמתי את המזרון רחוק בקצה השני של החדר, אבל במפגש השלישי כבר כיוונתי ככה שהמזרון שלי יהיה צמוד לשלה. האמת שאני קרש גמור, לגמרי חסר גמישות. החמאתי לה בסוף השיעור על הגמישות שלה ושאלתי אם היא זוכרת אותי. היא אמרה שהיא חושבת שכן, אבל לא העזה לשאול אם אני אכן מי שהיא חושבת. עזבתי את ההוראה היא סיפרה לי. היום אני הרבה יותר מחוברת לאני הפנימי שלי. חבל שלקח לי כל כך הרבה שנים להבין את זה. אמרתי לה שכפי שהיא בטח שמה לב, אני ממש לא גמיש אבל אני רוצה להשתפר. נמאס לי ממירוץ העכברים שבחוץ. אני רוצה לעשות לא רק יוגה, גם לאכול נכון, ולנשום כמו שצריך. בכלל, אני ישמח אם היא תעזור לי להיכנס לעולם הזה. ״אשמח״ היא תיקנה אותי, אומרים אשמח, לא ישמח. אוקי, פעם מורה ללשון, תמיד מורה ללשון, חשבתי לעצמי. היא הסכימה שניפגש לסשן פרטי של מדיטציה. יש לה חדר שמוקדש כולו לרוחניות ולחיבור אל הנפש. החלפנו טלפונים.
הגעתי אליה לבית. היא קיבלה אותי בטייטס כחולים, גופיית ספורט שחורה ומטפחת שאספה את השיער. חשבתי שהיא נראית לא רע לגילה. אמנם היה בינינו פער של איזה חמש עשרה שנה, אבל ככל שהזמן עובר, הפער מצטמצם באופן יחסי. מתמטיקה אני יודע… היה ריח של קטורת בחדר, שהיה די ריק. על רצפת הפרקט היה מונח פסל של בודהה צמוד לקיר, ומעליו תמונה של הדלאי לאמה בגלימה כתומה יושב ישיבה מזרחית באיזה אשראם טיבטי ומחייך. תרגלנו נשימות ומדיטציה. האמת שיצאתי משם בהרגשה של התרוממות רוח. קבענו להיפגש שוב. בנהיגה חזרה לקיבוץ בסוברו שלקחתי מסידור רכב הרגשתי שאני נוהג הרבה יותר רגוע. בדרך כלל אני חסר סבלנות, לא נותן לאף מנייאק לעקוף אותי, אבל אחרי הסשן איתה, מישהו חתך אותי בכביש ובכלל לא היה לי איכפת. עשיתי לו תפאדל עם היד וחייכתי כשראיתי שהוא מביט במראה.
זה הפך להיות מפגש קבוע. לפעמים גם עשינו יוגה. אחר כך שתינו תה צמחים והיא התחילה להיפתח וסיפרה לי על הגירושים (״גירושין״ היא תיקנה אותי) ועל השינוי שעברה בחיים. אני סיפרתי לה על דרום אמריקה ועל התכניות ללמוד מחשבים, אבל לא הזכרתי בכלל את הקטע של השפות.
פעם אחת באמצע תרגול יוגה נתפס לי הגב בחלק העליון, ליד הכתפיים והצוואר. אתה יותר מדי מתוח היא אמרה. בוא אני אשחרר אותך קצת. היא רכנה מאחורי והתחילה לעסות לי את השכמות והצוואר. זה היה נעים. הרגשתי את הנשימה שלה על העורף והיה בזה משהו סקסי. עכשיו תורי לפנק, אמרתי לה. אני אלוף במסאז׳ים. היא נשכבה על הבטן על מזרון היוגה והתחלתי. לא עבר הרבה זמן והמגע מעל הבגדים הפך למגע מתחת לבגדים, ובזמן שאני מנסה להתקדם בזהירות, היא התרוממה מהמזרון, הצמידה את הפה לשלי, והדביקה לי נשיקה צרפתית. הזדיינו כאילו אין מחר. אחר כך, כששתינו תה צמחים היא ניסתה להתנצל. אמרה שהיא לא התכוונה להתנפל עלי ככה. רבאק, (כן, היא השתמשה במילה רבאק), הייתי המורה שלך ללשון. הרגעתי אותה שכבר עבר הרבה זמן מאז, שהיא נראית מצויין ורציתי את זה ממש כמוה, ושהיה לי ממש כיף.
למחרת נרשמתי לקחת שוב את הבגרות בלשון. קרוב לוודאי שאעבור את המבחן בהצטיינות.
No comments:
Post a Comment