Friday, December 12, 2025

Cat Mother

בכל פעם שאני רואה דוכן תקליטים ברחוב, קשה לי לעצור את עצמי מלעצור ולפשפש. יש לי הרגשה שאני לא היחיד עם השריטה הזאת. לפני כמה שבועות בנסיעה לאורנג׳ קאונטי , הגענו לעגלת תקליטים במרכז מסחרי קטן שמנסה להיות היפסטרי וקורא לעצמו Anti-Mall. אני בד״כ לא קונה תקליטים שזמינים לי דיגיטלית, אבל כשאני נתקל במשהו שהוא לא זמין באפליקציות ,במיוחד אם זו להקה שאני לא מכיר, ועוד משנת 72 ומגיע עם גייטפולד יפה, פעמון בולבול הקבולבול על הקסדה מצלצל ולא נותן מנוח. קניתי על עיוור. מקסימום זרקתי כמה זוזים והפלסטיק השחור יגיע לארגז חומרי היצירה בסטודיו של אשתי.

התקליט שאספתי הפעם הוא אלבומם השלישי של להקת  Cat Mother שכאמור יצא ב 1972. למרות שהוא אלבומם השלישי, הוא סלף טייטלד, ובעצם הראשון בשמם המקוצר, כי במקור הם נקראו 

Cat Mother & the All Night Newsboys.



קצת היסטוריה: החבורה הוקמה בשלהי 67 בניו יורק ע״י רוי מייקלס ובוב סמית׳. מייקלס עוד הספיק לנגן עם סטפן סטילס קצת לפני שהוא הצטרף לבאפלו ספרינגפילד. הלהקה ניגנה קבוע ב Cafe Wha?. אפילו היה להם להיט בקיץ של 69 בשם Good old  rock ‘n’ roll, שהגיע למקום ה 23 בבילבורד ולמקום ה 35 במצעד השנתי. בשביל קצת פרספקטיבה, במקום לפניו היה Get together של ה Youngbloods, והוא השאיר מאחור באבק את לנון ואונו עם תנו צ׳אנס לשלום ואת דילן עם Lay lady lay. אגב למקום הראשון ב 69 הגיע השיר הדיסטופי In the year 2525 (טוב, זה הגיוני ששיר כזה יקבל תשומת לב אחרי שבקיץ של 69 ניל ארמסטרונג עשה צעד קטן לאדם).



Stephen Stills



מי שהפיק להם את האלבום הראשון היה לא אחר מאשר ג׳ימי הנדריקס. הקשבתי קצת לשני האלבומים הראשונים. הם בסדר, אבל לא משהו לכתוב עליו הביתה. אבל האלבום השלישי, זה שבמקרה שלפתי בדוכן, הוא רמה אחרת. הם צירפו להרכב גיטריסט בשם צ׳רלי פריצ'רד ועשו אלבום שהושפע ממה שעשו מוזיקאים אחרים ב 1972. אני לא מדבר על הפרוג שנעשה בצד השני של השלולית, אלא על השפעות הקאנטרי (מישהו אמר גרייטפול דד?). אבל זה עדיין אלבום רוק (חלק מהקטעים הזכירו לי קצת את מובי גרייפ). בצד הראשון יש כמה בלדות, והצד השני רוקיסטי יותר. הם אפילו כותבים על העטיפה להגביר את הווליום כשמחליפים צד… 




בשורה. תחתונה, לא מדובר במאסטרפיס שכל חובב רוק לא יכול בלעדיו, אלא זה פשוט אחלה אלבום עם שירים נהדרים שנשכח אי שם בצד הדרך. מזל שמישהו עשה סדר בתקליטייה (או שאולי איזה היפי נפטר והילדים נפטרו מתכולת הבית) ואמא חתולה מצאה את עצמה בדוכן קטן ליד בית קפה ב Anti Mall.


לינק להאזנה לכל שירי האלבום 



No comments:

Post a Comment