תחיית המתים

בסוף החודש הולכת להעשות היסטוריה. כן, פה ממש מתחת לאף, באיצטדיון החדש ליוויס סנטר בסנטה קלרה, הולכת להתקיים הופעת איחוד של להקה שהיא הרבה יותר מעוד חבורה של אנשים שעושים מוזיקה ביחד, אלא ממש תופעה תרבותית עם השפעה חברתית גדולה בהרבה מעבר לפן המוזיקלי. אני מדבר על הGrateful Dead .

הגרייטפול דד מתאחדים לרגל 50 שנה להיווסדם וגם לרגל 20 שנה למותו של הסולן, גיטריסט ומנהיג הלהקה, ג'רי גרסיה. מותו של ג'רי הוא גם זה שגרם לפירוק הלהקה. אמנם שאר החברים המשיכו לנגן ולהופיע בהרכבים אחרים אבל עד היום לא הופיעו שוב כ"גרייטפול דד".

כל מי שלא מאמין בתחיית המתים ודאי שואל את עצמו: איך אפשר לעשות מופע איחוד שכזה כשג'רי כבר מת? ובכן, שאלה טובה. המחליף של גרסיה הולך להיות Trey Anastasio סולן להקת Phish. פיש היא מן סוג של להקת המשך לגרייטפול דד מבחינת היותה ג'ם-בנד כשמרכז פעילותה היא סביב ההופעות החיות ולא אולפן ההקלטות. הבחירה ב Trey היתה טבעית, אם כי לא קל להכנס לנעליו גדולות המידה של ג'רי. יחד עם טריי יופיעו ארבעת חברי הלהקה האוריגינלית בתוספת מספר מוזיקאים (שהמפורסם ביניהם הוא הקלידן Bruce Hornsby שרובכם ודאי מכירים את שירו The way it is ).

לדדס חבורת מעריצים נאמנים במיוחד המכונים Dead-heads ומלווים את הלהקה כמו שבט נודד באש ובמים מהופעה להופעה ויוצרים מעין תת-תרבות בעלת ריטואלים ייחודיים ואפילו ז'רגון משלהם. בשנות פעילותה של הלהקה היו יחסי גומלין מעניינים בין הדד-הדס לדדס עצמם. מכיוון שהדד-הדס נדדו עם הלהקה וראו מופע אחרי מופע, חברי הלהקה חשבו עליהם וניגנו סט שירים שונה לגמרי בכל הופעה. האמת שכשה- Deads מתחילים לנגן, אף אחד, כולל חברי הלהקה, לא יודע מתי ואיך השיר יסתיים. רוב הסיכוי שיינוגנו סולואים ארוכים לא רק ע"י הגיטרות אלא גם ינתן זמן ביטוי לכלי ההקשה. בכדי לפרנס את עצמם במהלך הנדודים (בכל זאת צריך לאכול, לישון ולקנות כרטיסים להופעות) רבים מחברי הדד-הדס מכרו חולצות Tie-Dye צבעוניות, בוריטוס (צמחוניים בעיקר) ומוצרים אחרים לפני ההופעות ותוך כדי. כיום אותו דור של בייבי-בומרס, בני 50+, ודאי כבר יכול להרשות לעצמו כרטיסים במקומות טובים, ובמקום למכור חולצות Tie-Dye, הם ילבשו את החולצה שנשמרה בארון עוד מאז (אם היא עדיין עולה על הכרס), יגלגלו משהו ויגיעו לאיצטדיון במכונית של בורגנים.

האיחוד המתוקשר אמור היה להערך בשיקגו בלבד, בסוף השבוע של ה-4 ביולי, כשמראש תוכננו שלוש הופעות. ההסתערות על הכרטיסים היתה כה אדירה שבעקבותיה הוחלט להפוך את הארוע למעין הפנינג שבו יערכו הקרנות על גבי מסכי ענק בערים רבות ברחבי ארצות הברית, וכך לאפשר לדד-הדס, וגם לסתם חובבי מוסיקה פחות פאנטיים, שלא הצליחו להגיע לשיקגו להנות מהמופע בצוותא. למזלם של תושבי עמק הסיליקון התווספו ברגע האחרון שתי הופעות ב-27 וה-28 ליוני שבעצם הולכות לפתוח את סדרת ההופעות.

יש כאן מעין סגירת מעגל מכיוון שהכל החל לפני חמישים שנה פה בפאלו אלטו. ג'רי גארסייה גדל בסן פרנסיסקו ועבר לגור באיסט פאלו אלטו. הוא גייס כמה נגנים והקים להקה בשם The Warlocks. כשהסתבר שיש עוד להקות בעלות אותו שם בדיוק (טיזר: אחת מהם היא אחת מהלהקות שאני הכי מעריך ואקדיש לה פוסט בקרוב), הם שינו את שמם ל-Grateful dead. למה? ככה. ג'רי פתח אנציקלופדית בריטניקה על עמוד אקראי והמילים פשוט ריצדו לו מול העיניים וקראו לו מבין הדפים.

המופע הראשון של הלהקה נערך בפיצריה מקומית במנלו פארק. לפני שהם עברו לסן פרנסיסקו הם הופיעו רבות בסן חוזה במסגרת מסיבות ה-Acid tests המפורסמות, בהן הגישו LSD לחוגגים כיד המלך. האמת שאי אפשר לדבר על הגרייטפול-דד בלי להזכיר את ה-LSD ואת השפעותיו האדירות של הסם על המוסיקה והתרבות הפסיכדלית בשנות השישים. מסתבר שלוסי לגמרי לא היתה לבד ברקיע היהלומים.

אגב, שמעתי שנערכים סיורים באזור הרחובות הייט-אשבורי בסן פרנסיסקו בהם אפשר לראות את הבית בו גרו חברי הלהקה, לשמוע על ה-Summer of love, תרבות הנגד ועוד. (לא, זו לא פרסומת סמוייה, אבל בתחתית הדף יש קופון 50% הנחה ומי שמתקשר בחמש דקות הקרובות למספר שמופיע על המסך, זוכה באוסף מדבקות פסיכודליות מהמם ושובר לקניית גביע גלידת Cherry Garcia בסניף בן אנד ג'ריס הקרוב...).

מבחינה סגנונית, הלהקה היא בעצם ג'ם-בנד. המוסיקה מושפעת מפולק, קאונטרי, ג'ז, רוק, שעל הכל מרחף הצליל הפסיכדלי. ללהקה אין הרבה אלבומי אולפן סטנדרטיים אבל כמות ההופעות החיות המוקלטות היא אדירה. חברי הלהקה איפשרו לדד-הדס להתחבר למערכת ההגברה ולהקליט את המופע חינם, בטענה שלאחר שהמופע הסתיים הוא כבר לא שייך לגרייט פול דד אלא לרשות המאזינים.

השמועה אומרת כי דד-הדס מקומיים הגישו בקשה מעיריית סנטה קלרה לאפשר לערוך קמפינג בחניית איצטדיון הלוייס סנטר בימי ההופעות. אם אכן הדבר יצא לפועל, עושה רושם שהולך להיות שם שמח...

שבת שלום.