The Lost Record

שמעתם על Fort Wayne, Indiana? עד לפני שבועיים גם אני לא שמעתי על החור הזה. בסוף השבוע האחרון נשאבתי לחנות התקליטים סטריטלייט רקורדס שבסנטה קרוז. סך הכל קיויתי למצוא את ה Falling Angels, וכששאלתי את המוכר הוא הפנה אותי לפינה נידחת בחנות ואמר שהוא זוכר שראה עותק אחד, "אם יש, אז זה כאן". לא היה. את עיני צד אלבום של להקה בשם The Olivers שעטיפתו הצהירה כי מדובר בלהקת גראז' ופסיכדליה מ Fort Wayne שהשאירה את חותמה באינדיאנה והסביבה. נשמע מסקרן, אבל מאיפה זה מוכר לי? לא חשוב, לפעמים צריך להקשיב לתחושות בטן. רכשתי.

בדרך הביתה נפל האסימון. לפני שבועיים החברה בה אני עובד קנתה חברה די גדולה (160 עובדים) מהעיירה הנידחת הנ"ל. הרבה היי-טק אין באינדיאנה כך שזה ארוע בהחלט לא שיגרתי.

כשהגעתי הביתה והנחתי את המחט נוכחתי שלא טעיתי. איזה צליל. הו, חדוות הגילוי…

הסיפור הפעם הוא על פנינה נשכחת. במשך שנים ההקלטות נחשבו כאבודות לנצח, עד שיום אחד ב 2011 בדרך נס נמצאו בארגז קרטון בעליית הגג בבית הוריו של אחד מחברי הלהקה. תכולת הארגז הוצעה במכירה פומבית באינטרנט ולכדה את תשומת ליבם של שני שולי פנינים ותיקים, מייק דוגו וטים קוקס. השניים יצרו קשר עם חבר הלהקה Mike Mankey שבדק ואישר כי אכן מדובר באותו אלבום אבוד. לאחר עבודת שחזור הצליח הלייבל Break-A-Way לגאול מתהום השכחה את האלבום בשלמותו וקרא לו: Lost Dove Sessions.

אז מי היו ה Olivers?

הכל התחיל ב 1963 עם Jay Penndorf (שירה וגיטרה), Chuck Hamrick (תופים), Carl Aldrich (קלידים ושירה) ו Greg Church (בס) ולהקה בשם The Serfmen שעשתה, סורפרייז סורפרייז, סרף רוק א-לה ביץ' בויז. הרבה בזכות עזרתה של מרי-ג'יין, אמא של צ'אק, שנתנה ללהקה רכב וקנתה לה ציוד, החבורה החלה להופיע, הקליטה מס' סינגלים והחלה צוברת שם בקרב הקהל המקומי. בסופו של דבר החבורה התפצלה כשלג'יי וצ'ק  נמאס לנגן רק סרף. ב 65 נולדה The Olivers שנקראה על שם רחוב בעיר. אלו היו ימי הבריטיש אינוויזן העליזים ואוליבר נשמע להם בריטי וראוי (בראש היה להם אוליבר טוויסט). גרג לא רצה לבלות בדרכים והוחלף ב Bill Franze ששמע כבדרך אגב, כשעמד לידם בחנות תקליטים, שהלהקה מחפשת בסיסט חדש. הוא הכיר ואהב את החומרים של ה Serfmen והציע מיד את שרותיו למרות שבכלל לא ידע לנגן בבס. הוא למד.

ב 66 הם הקליטו תקליטון כשבצד אחד השיר "I saw what you did" ובצד השני "Beaker street" (שבכלל נכתב עם שגיאת כתיב, כי שם הרחוב הוא Beeker). התקליטון הפך להיות להיט היסטרי והושמע לא רק בתחנות הרדיו המקומיות אלא nationwide ועד היום שמור לו מקום של כבוד בהיסטוריה של תקליטוני ה-45 משנות הששים. נדמה היה שהלהקה רוכבת על גל ההצלחה. הם הופיעו בכל מקום אפשרי, לא רק באינדיאנה, גם במישיגן, אלינוי, נברסקה, וויסקונסין, איווה, קנטאקי ובטח עוד כמה מדינות שהצביעו לטראמפ... הם חיממו את הרולינג סטונס, הבירדז, היארדבירדס, בוב סיגר, המי ומי לא. בין ההופעות הם כתבו חמרים חדשים אבל מרוב שהיו עסוקים הם לא התפנו להקליט. היו גם שינויי הרכב. ג'יי התגייס לצבא (ימי הדראפט הידועים לשימצה) ואת מקומו בגיטרה מובילה תפס Mike Mankey. הצליל שלהם נעשה פסיכדלי יותר וכבד יותר. קארל הקלידן לא הסתדר עם הכיוון החדש ופרש. הוא הוחלף ע"י Rick Durrett שהגיע מאינדיאנפוליס.

ב 69 הם יצרו קשר עם האולפן Dove במיניאפוליס והקליטו סופסוף אלבום. ג'יי שהגיע מחופשה מהצבא גילה להקה טובה ומשופשפת בהרבה מזו שעזב והצטרף אליהם לרואד טריפ. אגב, Dove זה אותו אולפן בו הקליטו זמן לא רב לפני כן C.A Quintet את "Trip thru hell" הנהדר. אחרי ההקלטות החפוזות היו מגעים עם חברת Sire records אבל איכשהו הדבר לא בא לידי מימוש. כאן העניינים החלו להדרדר, מסיבות שונות חלק מחברי הלהקה הלכו לעיסוקים אחרים וכל העסק התמוסס.

איפה הם היום? ביל בלע שלושים גלולות וג'יי עובד עם אבא… סתם.

מייק הלך ללמוד באוניברסיטה, עובד ב IT, חי עם משפחתו במינסוטה ועדיין מנגן להנאתו. גם ביל גר במינסוטה ונשאר בעסקי המוזיקה. הוא הופיע במספר להקות מקומיות שהמפורסמת שבהם היא Dr. Mambos Combo. ב 1990 פרינס הזמין אותו לנגן איתו בסיבוב הופעות שעשה באירופה.  הוא אף קיבל מקום של כבוד בהול אוף פיים של המדינה.

ג'יי עשה קריירה צבאית של 30 שנה, השתחרר בדרגת קולונל ופרש לגמלאות באינדיאנה. צ'אק פתח משרד פירסום, אח"כ הפך למרצה באוניברסיטה, עסק בעיתונאות ועיצוב פנים וחי עם משפחתו הענפה באטלנטה. ריק המשיך לעסוק במוסיקה, הקים חברת הפקות ועבד עם אמנים דוגמת ווילי נלסון, קריסטל גייל וווילון ג'נינגס. הוא עדיין מנגן בארועים בנאשוויל, עיר מגוריו. קארל חי באינדיאנה ועדיין עוסק במוסיקה. אין לי מושג מה גרג (הבסיסט של ה Serfmen) עושה, אם בכלל.

אם כן, 42 שנה אחרי אותן הקלטות נשכחות יצא התקליט, וגם CD המכיל קומפילציה ובה כל החמרים שלהם בשם Beeker Street - The Complete Recordings 1964 - 1971. תקשיבו למשל לשיר Jessica Ryder, פצצה פסיכדלית מופלאה באורך תשע וחצי דקות, ובכלל לכל האלבום, יש לי הרגשה שלפחות חלקיכם ממש יאהב.

קישור לאלבום המלא בגירסת ה CD שכוללת את כל החמרים שלהם, החל מתקופת הסרף של Serfmen, ימי הגארז׳ רוק, התקליט האבוד, וכלה בהרכב המשך מתחילת שנות ה-70 בשם Triad
https://www.youtube.com/shared?ci=IjVLlyz2eMg