סתם יום של חול

אני חוזר לפינת חגיגות היובל, אבל הפעם אין באמתחתי שום ארוע פורץ דרך, משמעותי או מטלטל, סתם שגרת חיים. דמיינו את עצמכם בגילגול הקודם מגיעים מאיזו עיירה נידחת בטקסס, או מחווה לגידול תירס מארקנסו לסן פרנסיסקו. אנחנו ביוני 1966, שנה לפני הפסטיבלים במאונט טמאלפייאס ומונטרי וגם שנה לפני אותו קיץ אהבה מפורסם שבו הצפיפות, התחלואה והזוהמה היו בלתי נסבלים (איפה השרותים הציבוריים כשצריך אותם?). מחאת האוהלים של שדרות רוטשילד הם מלון חמישה כוכבים לעומת מה שהלך באזור הייאט אשבורי בקיץ של 67. אבל נחזור לקיץ 66, לפני הבלגן הגדול.

בהתחלה חשבתם להתמקם בנורת׳ ביץ׳, אבל עושה רושם שהביטניקים כבר איבדו את המוג׳ו. עוד מקריאים שירה בחנות הספרים סיטי לייטס, אבל נראה שהאקשן האמיתי נמצא הלאה משם, קרוב יותר לאוניברסיטה ולפארק הגדול שבקצה העיר. מצאתם חדרון קטן ברחוב פייג׳, שני מטר מה pan handle, אותה ידית מחבת מוריקה שמתחברת לגולדן גייט פארק, ושני מטר מרחוב הייאט, עם בתי הקפה וחנויות הבגדים הזרוקות החדשות. החדר הוא בעצם חלק מבית ויקטוריאני עתיק ששרד את השרפה הגדולה  וחולק לדירות סטודנטים כשהשכונה ירדה מגדולתה, עשירי העיר החלו לעזוב ותכניות לבניית כביש מהיר החלו להירקם במוחותיהם של יזמים תאבי ממון. בחדר אין טלויזיה וגם לא טלפון, אבל מה זה חשוב, במילא אין למי להתקשר (חוץ מלבקש מדי פעם כסף מאבא). מה כן יש? יש מסיבות בהם עפים על החומרים אותם רקח Owsley אשר מעורבבים בפונץ׳ או ב kool-aid וניתנים חינם. הרבה צעירים מסביב מתנסים בטריפים מרחיבי תודעה, אבל עם הג׳וינטים צריך להזהר, אפשר לשבת שנים על עישון גראס ולא מעט חבר׳ה ניתפסו. יש גם המון מוסיקה באויר, להקות חדשות עם צליל רענן ומטריף חושים מופיעות בכל מיני מעדונים ברחבי העיר.

רק שלשום, ב 22 ביוני, הג׳פרסון איירפליינס הופיעו ב Avalon ballroom. הם לא מזמן הוציאו תקליט ראשון. סקיפ ספנס הספיק לעזוב בינתיים ולא הופיע איתם. סיגנה נראתה קצת לא שם, רק לפני חודש ילדה ילד ולא ברור איך בכלל יש לה ראש להופעות עם הטיפול בתינוק וההנקות.

הערב לני ברוס מגיע לפילמור ומופיעה איתו להקה בשם The mothers of invention שבראשה עומד יוצר משופם ומחורפן. אגב, ממש לא מזמן הם הוציאו אלבום ראשון שלא דומה לשום דבר אחר ששמעתם עד עכשיו.

חוץ מזה הערב, הרחק הרחק בצד השני של העיר, מופיעים ה Beach boys באצטדיון ה Cow palace, יחד איתם יופיעו בין השאר The Byrds , Lovin' spoonful ושוב ה Jefferson airplanes. קשה לבחור.

לאותו איצטדיון, בעוד יומיים, ב 26 לחודש, מגיעים הרולינג סטונס. טוב, הם כבר ענקים, רק החודש שוחרר בארה״ב אלבום חדש שלהם, Aftermath. יחממו אותם ה Sopwith Camel, ואיך לא, שוב, ג׳פרסון איירפליינס…

אם נשאר לכם כסף (כרטיס עולה בד״כ דולר או אפילו שניים), הפילמור מארח הופעות בשלושת הימים הראשונים של יולי, מן סיפתח לחגיגות יום העצמאות.

בראשון ביולי מופיעות כל מיני להקות מקומיות חדשות. יהיו שם ה Quicksilver Messenger Service, וגם ה Big Brother and the Holding Company. רק לפני שבועיים הגיעה הנה מטקסס בחורה קטנטונת בשם ג׳ניס עם קול מדהים והצטרפה ללהקה. היא התמקמה ממש קרוב, ברחוב אשבורי מס׳ 635. ממש ממול גר מוסיקאי ופעיל פוליטי שקורא לעצמו קאנטרי ג׳ו מקדונלד. נראה שהולך להיות ביניהם משהו.

בשני ביולי ביל גראהם הולך להמשיך בפילמור את אותו קו מוסיקלי עם עוד להקות מקומיות. ה Great Society עם הזוג הנשוי דארבי וגרייס סליק יופיעו לצד השרלטנים שתמיד לבושים כאילו יצאו ממערבון ולצד Sopwith Camel. בערב השלישי יגיעו מלוס אנג'לס להקת Love. באותו ערב תופיע עוד להקה מקומית שלאחרונה שינתה את שמה ל  Grateful Dead. רוב הסיכוי שכבר שמעתם אותם מג'מג'מים במסיבות, או שפגשתם אותם במכולת. גם הם עברו לאחרונה מאיסט פאלו אלטו לשכונה וגרים לא רחוק מג'ניס בבית מס'  710 ברח' אשבורי. באותו רחוב בבית ממול גרה חבורת אופנוענים אנרכיסטית עם מראה מאיים בשם מלאכי הגהינום. למרבה ההפתעה עושה רושם שג'רי וחבורתו מיודדים איתם.

בקיצור יש הרגשה של משהו חדש, אויר נקי. הזמנים משתנים. אבל אם אתה לא בפנים אתה אולי מבין שמשהו קורה אבל לא ממש יודע מה, נכון, מר ג'ונס?