רודריגו אמרנטה נותן לנו ליטל ג'וי

גיסי הגיע מהארץ לכנס ביו-טק בסן פרנסיסקו. קבענו להיפגש והוא ביקש שאמצא איזה הופעה מעניינת. דוקא יש פסטיבל ג׳ז השבוע ששמתי עליו עין אבל ג׳ז זה לא כוס התה שלו. חיפוש מהיר הוביל אותי להופעה של אמן ברזילי בשם Rodrigo Amarante. רודריגו הוא מה שנקרא Multi instrumentalists ועושה פולק לטיני. כשבתי הבכורה שמעה על ההופעה היא אמרה שהיא מאוד אוהבת אותו,  סיפרה שזה הוא שכתב את שיר הפתיחה לסידרה המעולה Narco על פאבלו אסקובר ובקשה להצטרף. כנראה שהיא עברה את השלב בגיל ההתבגרות שבו זה פאדיחה להראות בסביבת ההורים, או שהאהבה למוזיקה שלו היתה חזקה מאלמנט הפאדיחה…

בכל מקרה מדובר ביוצר נהדר ששר באלבומו האחרון בלא פחות מארבע שפות (פורטוגזית, ספרדית, אנגלית וצרפתית). כשנכנסתי לקרוא עליו קצת יותר למדתי שהוא היה בעברו  חבר בהרכב Little Joy שהוציא אלבום אחד ב 2008 שמשום מה פספסתי בזמן אמת.

מה הסיפור?

רודריגו, היה חבר בלהקה ברזילאית בשם Los Hermanos (או בעברית "האחים", לא "החרמנים"(-; ) והם הופיעו בפסטיבל בפורטוגל ב 2006. באותו פסטיבל גם הופיעו ה Strokes הניו יורקים והם נפגשו מאחורי הקלעים. מתופף הסטרוקס פבריזיו מורטי נדלק על רודריגו והזמין אותו ליצור יחד בארה״ב.

שנה אח״כ רודריגו הגיע להקלטות בלוס אנג׳לס באולפן של Devendra Banhart. פבריזיו התפנה והשניים נפגשו. בסביבה גם היתה ניו יורקית מוכשרת בעלת קול מתוק וממיס ומראה מצודד בשם בינקי שפירו. היא גם אשתו של אדם גרין, עליו אולי פעם אעשה פוסט. השלושה החלו לג׳מג׳ם וגם לשתות יחד בבר קטן בשם Little Joy. כשהם שתויים קלות הם ליוו ביוקלילי ושירה את מכונת הג׳וקבוקס שעמדה בפינה. זה היה יכול להיות שיר בוסה נובה רגוע או קטע של הוולווט אנרגראונד, כשמתודלקים כראוי הכל הולך.

האלבום שהוציאו השלושה נקרא כשם הלהקה ושם הבר בו שתו - Little Joy, וכשמו כן הוא. ממתק קייצי קליל ולא מחייב. לא מדובר ביצירת מופת שתכנס לאיזו רשימת עשור נחשבת, אבל אלבום כייפי שיעשה לכם טוב בדרך לים.

ההופעה של רודריגו היתה נפלאה וגם להקת החימום העונה לשם Farallones ועשתה דרים סרף קליפורני ממסטל היו מצויינים. המועדון, שמכונה The Chapel באמת היה כנסייה בעברו, עם תקרה גבוהה, חדרון התבודדות לכומר עם נערי המקהלה וכל מה שאלוהים צריך.