למי למי יש יותר כבוד?

יהורם גאון הוא סוג של ציפור נדירה, כאב ראש לא קטן למקטלגים במדריך הציפורים הארצי. או כמו שאמרו אצלנו בקיבוץ: אין חיות כאלה. נדמה שידו בכל. זמר, שחקן מגוון שעושה גם תיאטרון בהבימה, גם תכנית ילדים וסיטקום בטלויזיה וגם קולנוע, פוליטיקאי בעברו, בעל תכנית רדיו והרשימה יכולה להימשך ולהמשך.

ואם כבר בקיטלוג  עסקינן, לאיזה מגירה נכניס אותו? מזרחי או אשכנזי? ס״ט ירושלמי ששר בלהקת הנח״ל ובתרנגולים, כלומר שיא הקאנון הישראלי ״האשכנזי״,  אך גם שר לדינו. שמאלני או ימני? מצד אחד פעל למען עמיר פרץ במפלגת העבודה מצד שני לא מתנגד להופעה בהתנחלויות. בקיצור נראה לי שעדיף להשאיר את ההגדרות בצד. יהורם גאון הוא יהורם גאון, נקודה.

לפני שנתחיל יש לי וידוי קטן, המוזיקה של יהורם גאון רחוקה כמרחק מזרח ממערב מהמוזיקה שאני שומע. כשפנתה אלי עורכת העיתון בבקשה לראיין את גאון התגובה האינסטיקטיבית שלי היתה: עזבי אותך,מה לי ולזה? מה גם שבחיים לא ראיינתי אף אישיות מפורסמת וכל העניין נראה לי די מלחיץ. לקחו לי כמה דקות לקלוט שאני צריך לצאת מה comfort zone. לא כל יום נקרית בדרכי הזדמנות לשוחח עם אייקון תרבותי ישראלי כל כך משמעותי. אוקי, אינאף אבאוט מי.

גאון מגיע אלינו להופעה בתחילת דצמבר וזו הסיבה שנתכנסנו כאן הערב. הראיון הטלפוני נערך באחת אחר חצות שעון קליפורניה (בוקר יום שישי בארץ) כך שזה קצת הרגיש לי כמו ציפורי לילה משוחחות. האמת ציפיתי לקבל מישהו חסר סבלנות שכבר עייף מראיונות אבל אודה שטעיתי, יהורם היה נינוח, לבבי ומקסים. בואו נתחיל.

בוקר טוב יהורם, יש לי זיכרון שאני סוחב איתי שנים… מסע אלונקות בצפון, לידינו פלוגה של גולני, אנחנו נקרעים תחת האלונקה בעוד המג״ד מנגן כל הלילה בלופ ברמקול על הג׳יפ את גולני שלי. מה יש לך להגיד על השיר הזה?

קודם כל אני גאה בזה שאני שר את ההמנון של גולני.  כדרך הטבע בעקבות ההצלחה פנו אלי עוד יחידות: גבעתי, סיירת מטכ״ל, השריון וחיל הרפואה עם שיר החובש, מה שחייב אותי לבוא ולהופיע בכל הכנסים ואני לא מחסיר אף כנס ובא לשיר. לגבי גולני שלי, לאחרונה, לאחר צוק איתן נכתב עוד בית בהשראת אב שבנו נהרג בצוק איתן ואני מאוד גאה לשיר אותו.

עושה רושם שאתה לא קופא על השמרים, עד לפני כמה שנים שיחקת בהבימה, הוצאת אלבום משירי עמיר בניון, אתה  משחק בסברי מרנן, מאיפה האנרגיה? לא בא לך לפעמים לפרוש מהכל, לשחק עם הנכדים, לטייל בעולם, להאכיל את הברווזים בפארק...

זה פועל יוצא של יכולת. כל עוד אפשר וכל עוד אני רצוי אז זה הסיפור. לכן אני מלא מרץ ואוהב את מה שאני עושה. יש מקצועות אחרים שהם מין פקידות כזאת. מגיע איזשהו גיל שכבר נמאס לך. אבל אני במקצוע שהוא גם פרנסה אבל גם הובי. נאמר שהייתי מורה או רופא, קרוב לודאי שהייתי פורש ושר היום באיזו מקהלה… אבל מבחינתי שזה לא יפסק לעולם. כל עוד זה ניתן וכל עוד אנשים ירצו לשמוע.

ואם כבר הזכרתי את סברי מרנן, אתה אוהב את סילבן? מרגיש נח עם הדמות?

כן, ודאי, אבל זו רק דמות אחת מני רבות. זו לא חזות הכל. בקרובים קרובים זו דמות אחת, קזבלן זו דמות אחרת, באנטבה זו דמות אחרת ובנבלות של קניוק זו דמות אחרת. זה המקצוע...

אחיך ז"ל הצליח מטאורית בתחום העיסקי. אני תוהה מה גורם לכך שמשפחה אחת תוציא מתוכה שני אחים כל כך מוצלחים. ספר באיזה בית גדלתם?

יכול להיות שהסיפור הזה הוא פועל יוצא של משפחה דלת אמצעים בצורה קיצונית. חיינו בירושלים, משפחה ספרדית מסורתית  עם אב שעבד לילות כימים כדי לפרנס את משפחתו. כנראה שבנים שגדלים בבית כזה משתדלים יותר, מתאמצים יותר . בבית שבו האב אוסף פרוטה לפרוטה גדל ילד לתפארת עם המון אמביציה שהופך להיות מנכ״ל  כו״ר, קונגלומרט אדיר, הגדול ביותר בישראל מאז הקמתה. וגם אני בשטח שלי, מנסה כל חיי להוכיח את עצמי, להוכיח שאני יכול וולהלחם על אהבתו של הקהל.. זו מלחמה שאיננה פוסקת.

אין עוד הרבה אמנים כמוך עם מנעד כה רחב של כישורים ועיסוקים. אני תוהה ממה אתה מפיק הכי הרבה סיפוק ועניין? מה עדיין מרגש ומסב לך הנאה?

זו שאלה שנשאלת הרבה מאוד פעמים ואף פעם אין לי תשובה עליה. אין דבר שאני אוהב יותר מהאחרים. אם אני עושה טלויזיה, כנראה שאני מצליח בזה, ואם אני שר כנראה שאני מצליח גם בזה. יש לי תכנית רדיו שמשודרת כל יום שישי כבר עשרים שנה. אני לא עושה שום דבר שאני לא מצליח בו, ואני אוהב את כל מה שאני עושה. בסופו של דבר הכל זה בתים שונים באותו הספר.

הקלטת לא מזמן את השיר "שלומי" שכתבה זלדה, לזכרו של רס"ן בניה שראל, מפקד פלס"ר גבעתי שנהרג במבצע צוק איתן. מה דעתך על הדיון סביב פרשת אלאור עזריה? מגיע לו שיכתבו עליו שיר?

שלומי היה ביוזמתה של שרה נתניהו שביקרה בביתו של בניה. האמא סיפרה לה שהיא מאוד אוהבת את השיר של זלדה. שרה נתניהו פנתה אלי ואני פניתי לנורית הירש בבקשה שתלחין אותו לזכרו.

לגבי אלאור עזריה, מה פתאום, זו היתה טעות שהתחילו עם זה בכלל. זה היה צריך להתדיין בועדה פנים צבאית ואז היו צריכים להחליט אם להעמיד אותו לדין. היציאה הזאת החוצה של המהיגות הארץ ישראלית היתה טעות אחת גדולה לדעתי. זה נושא שלא שווה שידברו בו.

עברת תקופה של פעילות פוליטית, ואפילו רצת לראשות עיריית ירושליים. והיית חבר מועצה. לאחרונה אפילו קיבלת תואר דוקטור של כבוד מאוניברסיטת בר אילן ועושה רושם שאתה מקבל תמיכה גם מימין וגם משמאל. אתה עדיין פעיל פוליטי? מה דעתך על השימוש של זמרים (או שחקנים) בכוחם כאנשים מפורסמים כדי לנצל זאת לצורך קידום אג'נדה פוליטית, דוגמת הצל או רוג'ר ווטרס?

אני לא פעיל פוליטית בכלל. אם יש לי דעות אני אומר אותם בתכנית הרדיו שלי ומסתפק בזה. פוליטיקה זה מקצוע שאני ממש לא שייך אליו והגעתי למסקנה הזו בעשר השנים בהם הייתי בעיריית ירושלים. אני לא אוהב את זה. אם הייתי כותב שיר מחאה בעד מלחמה או נגדה והייתי שר אותו מול קהל שבא להתבדר זו הונאה. הקהל בא לשמוע את לא נפסיק לשיר, או את עוד לא אהבתי די, או רוזה, ולא בא כדי שאני אטיף לו. את זה יש לו מספיק בעיתונות ובטלויזיה בכל יום מימות השבוע. אם אני רוצה למחות או להביע דעה פוליטית, יש מספיק מקומות לעשות זאת, אם זה בעיתון, בתכנית הרדיו שלי או בטלויזיה בתכניות המיועדות לפוליטיקה.

אתה ידוע כאחד שעשה רבות לקידום הזמר המזרחי, אם זה דרך שירת הלדינו או התכנית שפיתחת ללימוד כלי נגינה מזרחיים מסורתיים כשהחזקת בתיק התרבות בעיריית ירושלים. מה דעתך על מירי רגב וטענותיה כלפי קיפוח התרבות המזרחית?

מירי רגב היא שרה שעושה את עבודתה נאמנה בדרכה שלה. אם היא תשכיל להעביר תקציבים נוספים לתרבות, תבורך. זהו.

אחד התקליטים היחידים שלקחתי מאוסף התקליטים של הורי היה אלבומם של שלשיית גשר הירקון (את הגבעטרון השארתי אצלם…). בני אמדורסקי כבר מזמן לא איתנו, ולאחרונה גם איבדנו את אריק איינשטיין. אתה מתגעגע לימים ההם? לימים בהם הלהקות הצבאיות נתנו את הטון בזמר העברי?

בודאי. אני חושב שכל אדם מתגעגע לימים בהם הוא היה צעיר יותר. אני מתגעגע לדברים שעשיתי בתרנגולים, בשלשיית גשר הירקון, בלהקת הנח״ל. אבל אני מתגעגע במידה מסויימת, אני לא דמות נוסטלגית שחיה את העבר ועורג למה שהיה. אני כל הזמן מסתכל קדימה ועושה דברים חדשים. אז במקום לשקוע בזכרונות אני פשוט רץ קדימה.

בהופעה שלך כאן תשיר שירים מהתקופה ההיא?

ודאי, אשיר חומר ישן, חדש, מכל התקופות.

אתה שייך לדור שגדל על מיתוס כיבוש הארץ והתייחסות ליורדים כאל "נפולת נמושות". מה יחסך לישראלים שמחליטים להגר לחו"ל? האם יש לדעתך זכות ליהודים ולישראלים לשעבר להתערב בנעשה בארץ?

היתה תקופה בעבר בה באמת היה לזה יחס שלילי אבל אני חושב שזכותו של כל בן אדם להחליט איפה לבנות את חייו. בסופו של דבר הדרך בה אתה בוחר לחיות את חייך זה הדבר החשוב ביותר. כל אדם בוחר לחיות בדרך הכי נכונה לו ואין מגבלות בנושא הזה. אני אישית כל פעילותי והווייתי הם בארץ ישראל, כולל הנושאים עליהם אני שר. החמצן שלי הוא פה בארץ ישראל, גם מבחינת השפה והתרבות וכל העשייה שלי, ולעולם לא אעזוב את הארץ. אבל מי שזו דרכו, אני יכול רק לאחל לו שיצליח.

בסרט "מבצע חמניה", אתה משחק את ראש המוסד לוי, תפקיד המבוסס על שילוב בין דמותו של שמעון פרס (בזמן שהיה מנכ״ל משרד הביטחון וממובילי פרוייקט הגרעין הישראלי) לאיסר הראל שהיה ראש המוסד. אתה מרגיש שהסרט עשה חסד עם פרס? יש כיום מנהיגים בעלי שיעור קומה כמוהו?

תראה, מאז 48 אני שומע כל שנה שאין מנהיגים כמו אלה שהיו. אבל לא פוחת הדור. כל הזמן אומרים שהנוער הוא לא אותו נוער, אז נכון, הוא לא אותו נוער, הוא רק נהיה יותר טוב. הוא מתנדב לכל היחידות הקרביות  וכולי וכולי. אומרים מה שהיה כבר לא יהיה. נכון מה שהיה כבר לא יהיה, וטוב שכך, לכן אני לא חושש ועוד יקומו לנו מנהיגים בעלי שיעור קומה. לא אלמן ישראל.

אם כן, בנימה אופטימית זו נסיים את הראיון, המון תודה ובהצלחה בהופעה.