Monday, January 22, 2018

Weirdness

ב 26 במאי 67 יצא אחד האלבומים המפורסמים והמדוברים בעולם. עם כמות הדיו שנשפכה בכדי לפאר את סמל פפר ומועדון הלבבות השבורים עם האלבום "המהפכני" ש"שינה את ההיסטוריה" אפשר היה למלא בריכת שחייה אולימפית. באותו היום בדיוק שוחרר לאויר העולם אלבום נוסף. אם היה טיפה צדק בכוכבנו, פרומיל מזערי מתשומת הלב שקיבלה החבורה מליברפול היה עובר לחבורה מוזרה ממילווקי, והכדור בו אנו חיים היה הופך למקום טוב יותר. אבל כאמור זה לא קרה. 
ב 66 הוקמה במילווקי שבוויסקונסין להקה שקראה לעצמה The Complete Unknowns. מה שנכון, נכון. מי הם היו? בשירה וגיטרה מובילה - Jacques Hutchinson, על הבס Rick Bieniewski, ולמרבה ההפתעה היו בלהקה שני מתופפים: Dean Nimmer ו Wayne Will. חבורת גארז'ניקים, אחת מאלפי להקות שקמו באותה תקופה. החבורה החלה להופיע במועדונים בעיר וברחבי מדינת וויסקונסין. זמן קצר אח"כ, גוייס Wayne בדראפט ועזב כדי להגן על המולדת בוויטנאם הרחוקה. מכיוון שאי אפשר להמשיך עם מתופף אחד בלבד, הלהקה צירפה לשורותיה את המולטי-אינסטרמנטליסט Jay Borkenhagen, נער מוכשר שהיה כולו בן 18. עם הצטרפותו של ג'יי, הלהקה שינתה כיוון מגארז' בסיסי לכיוון יותר פסיכדלי, וגם שינתה את שמה ל The Baroques.


הלייבל משיקגו Chess records התמחה בעיקר בקלאסיקות בלוז ו R&B. למשל מאדי ווטרס, את׳ה ג׳יימס או ווילי דיקסון. אממה, באותה תקופה נעשו חילופי דורות בהנהלת החברה, האב לאונרד צ׳ס הוריד הילוך ואת המושכות לקח בנו בן ה 26 מרשל. מרשל רצה לפנות לקהל הצעיר והיה נכון לפתוח דלת גם לעולמות מוסיקליים חדשים. למזלה של החבורה הצעירה, לוכד כשרונות בשם רלף בס שמע את ה Baroques בחזרה והביא אותם לאולפני Chess בכדי שינגנו לפני המלך. מרשל התלהב וכעבור שבועיים הם התחילו להקליט. מה לי ולהם? לפני כמה ימים, בעודי חוזר למשרד מארוחת צהריים, חלפתי על פני חנות תקליטים מגניבה. לא חיכתה לי אף ישיבה ולא הייתי לחוץ לחזור ככה שמצאתי את עצמי נשאב פנימה. אין לי מושג כמה זמן עבר, אני רק זוכר ששליתי כמה פנינים. את ה Baroques אספתי בגלל המדבקה על העטיפה שהבטיחה "Badger State Garage/Psych Weirdness". עם weirdness קונים אותי בקלות... כשהגעתי הביתה חיכתה לי הפתעה - הויניל זרח אלי בצבעי כתום-צהבהב עליזים. זה לא התקליט הצבעוני הראשון שיש לי. כשהייתי בכיתה ו' או ז' הורי הפתיעו אותי במתנה עם "דרכים" של שלמה ארצי. ארצי הלך על הגימיק של תקליט שכולו תכלת (בבקשה להפסיק עם הצקצוק בלשון, הייתי ילד…). עברו המון שנים של תקליטים שחורים משחור עד שלפני כשנתיים קניתי את Safe as Milk של קפטיין ביפהארט, שהתגלה כתקליט לבן כחלב. במקרה שלפנינו מדובר בראישיו של Sundazed שהוציאו מהדורה מיוחדת של התקליט השמשי ב 1000 עותקים לכבוד יום התקליט בגרסת מונו. כן, פעם היו מתגאים בכיתוב Stereo על גבי העטיפה, היום מתגאים ביכולת לנגן מונו. הזמנים משתנים.
 

הסינגל שנבחר לקדם את הלהקה והאלבום היה Mary Jane. שיר נהדר וקליט, יופי של בחירה. אלא שהשיר עורר סערה עקב פרשנות של חלק מהשדרנים כי מדובר בשיר המעודד שימוש בסמים, לא עלינו. השיר נאסר להשמעה ברבות מתחנות הרדיו המקומיות. האירוניה היא שהשיר ממש לא עודד שימוש בסמים אבל הסקנדל סביבו יצר תשומת לב ועזר לקדם את הופעותיה החיות של הלהקה. האלבום קיבל קבלת פנים לא רעה ברמה האמקומית אבל לא פרץ מעבר לאזור האגמים הגדולים שבצפון. יש בו אלמנטים בארוקיים בנגינת הקלידים, יופי של פאזזז ושירה מוזרה וייחודית של ג'יי. אלבום שהוא ברובו לו-פיי אבל עם כמה יציאות מטריפות ומטורפות. התחושה הכללית היא של משהו לא ממש קוהרנטי, טיפה מטושטש, אולי אקלקטי, בקיצור גוונים רבים של סייק. תקשיבו למשל לשיר "A Musical Tribute to the Oscar Meyer Weiner Wagon". שיר שמתחיל רגוע אבל משחרר רסן ונותן לגיטרות להשתולל בהמשך. יופי של דבר. או קחו את הרצועה המטורפת שפותחת את צידו השני של האלבום: "This song needs no introduction", קטע שנפתח בצרחות קורעות לב של ילד הקורא לאימו, וממשיך בגירסה מוזרה שכאילו נלקחה מסרט מצוייר על אסיד של Row, row, row your boat. 
המשך קורות הלהקה אחרי שחרור האלבום לא היה מוצלח במיוחד. עקב סיכסוכים בין ג'יי בורקנהאגן והנהלת Chess הלייבל איבד עניין בלהקה ואף סירב להעביר את החוזה ל Capitol Records שדוקא הביעו עניין, וב 68 החבילה התפרקה וחבריה הלכו איש איש לדרכו.


לאן נשאה אותם הרוח? Borkenhagen עבר לקליפורניה והצטרף ללהקה בשם Feather. הגיטריסט Hutchinson נהיה פרופסור לתקשורת באוניברסיטת קולורדו ונפטר ב 2013. גם Nimmer נהיה פרופסור ב Massachusetts College of Art והבסיסט Bieniewski עבר לניו-מקסיקו הפך להיות סוכן מכירות. אז נכון, מדובר בחבורה מעט מוזרה שלא ידעה לתרגם את הכישרון להצלחה מסחרית, אבל לא רק לסרג'נט פפר, גם לחבורה ממילווקי מגיע 15 דקות של תהילה.

https://www.youtube.com/watch?v=N04wgrjx6gM

https://www.youtube.com/watch?v=cd_jgxb44xY 

https://www.youtube.com/watch?v=N5G-5vmpEN8

https://www.youtube.com/watch?v=nGHGO5FrTvU

No comments:

Post a Comment