Tuesday, October 13, 2015

שרלטנים

בואו נדבר קצת על אפנה, ולא שאני מבין בזה משהו (ג׳ינס וטי-שירט הולך טוב בקולקציית סתיו 2015?). תהיתם מאיפה הביאו הביטלס את הרעיון של התחפושות על עטיפת הסרג׳נט פפר? או למה הנדריקס התלבש כפי שהתלבש בקונצרטים שלו? מי שהתחיל את הסטייל הזה של לבוש בסגנון ״פעם״, אם זה בסגנון ויקטוריאני, ימי המערב הפרוע וכו' היתה חבורת שרלטנים שלא קיבלה את תשומת הלב הראויה (לדעתי).
 The Charlatans פעלה באזור החוף המערבי החל מ 1964 ובנוסף לחדשנות האפנתית-בימתית גם נחשבים כלהקה הראשונה שעיצבה פוסטרים בסגנון פסיכדלי, וכלהקה שהביאה את בשורת האל אס די (לפחות כמשפיע מוזיקלי) לסן פרנסיסקו כשנתיים לפני אותו קיץ פסיכי המכונה  summer of love. חברי הלהקה אף גידלו שיער, מראה בהחלט לא אופייני לגברים ב 1964, אבל יש לי הרגשה שבהמשך איזה היפי או שניים אימצו את הרעיון...


את הלהקה הקימו George Hunter (שירה ו Autoharp) יחד עם Richard Olsen בבס,  Mike Wilhelm בגיטרה, Mike Ferguson בקלידים ו Sam Linde בתופים (שהוחלף די מהר בידי Dan Hicks). מועדון הבית שלהם היה Red Dog Saloon  בעיירה וירג'יניה סיטי שבנבאדה. יצא לי לעבור פעם או פעמיים במקום ולא נראה לי שהרבה השתנה מאז. עיירת כורים נידחת במדבר, שריד מימי הבהלה לזהב, רחוב ראשי אחד עם כמה פאבים, מסעדות,מועדונים וזהו. יש מאות כמוה במערב. לפחות העיירה לא רחוקה מאגם טאהו, גם זה משהו.

                

בכדי לקדם את הופעותיהם, יצרו חברי הלהקה את הפוסטר שבתמונה, המכונה "The Seed" ונחשב לפוסטר הקונצרט הפסיכדלי הראשון בהסטוריה. ההופעות, שכונו "The Red Dog Experience" תודלקו בחמרים שרקח הכימאי ואיש ה LSD הידוע Owsley “bear” Stanley שגר בברקלי באותה תקופה. השרלטנים חלקו את חווית האל אס די כשחזרו לפריסקו ויש המחשיבים אותם ללהקת האסיד-רוק הראשונה. מלבד השרלטנים הופיטע במועדון (בשלב מעט מאוחר יותר) ה Big Brother & Holding Company (עוד לפני ימי הזוהר של ג'ניס) וגם The Wildflowers. מספרים שבאותן מסיבות אסיד ראשונות לא היה ברור מי בקהל ומי על תקן "מופיע" ושולב בהן מופע אורות מרהיב (שבתוספת כמה טיפות ודאי היה מרהיב פי כמה). אגב, נעשה סרט דוקומנטרי (לא ראיתי) על המועדון בשם Rockin’ at the Red Dog – The dawn of Psychedelic Rock.


בקיץ 65 חזרו השרלטנים לסן פרנסיסקו והשתלבו יפה בתרבות הנגד שהתבססה בעיקר סביב צומת הרחובות הייאט ואשבורי. ללהקה הציעו כמה פעמים חוזי הקלטות, אבל עקב בררנות יתר הם סרבו. לבסוף חתמו חוזה עם Kama Sutra Records אבל החברה "הרגה" את האלבום בגלל איזכורים בטקסטים לשימוש בסמים. אמנם שוחררו שני סינגלים, אבל התקליט הנכסף מעולם לא יצא לאור.
במהלך השנים הבאות הלהקה סבלה מסכסוכים פנימיים, נטישת חלק מחברי ההרכב המקורי והצטרפות נגנים חדשים. רק ב 69 יצא סופסוף אלבום סלף-טייטלד שנכשל מסחרית. האמת שזה לא מפתיע, עולם המוזיקה עבר שינויים אדירים בין 65 ל 69. צליל הלהקה שנשמע רענן וחדשני ב 65, נשמע עתה מיושן ומעט ארכאי. ב 69 מתופף הלהקה באותה תקופה, Terry Wilson, נכנס לכלא בעוון אחזקת מריחואנה, ובסוף אותה שנה הלהקה התפרקה.  

האלבום במלואו:


אחרי הפירוק פתח ג'ורג' האנטר חברה לעיצוב גרפי ועיצב אלבומים בין השאר לקוויק סילבר מסנג'רס, Canned Heat ו It’s a beautiful Day!. בשנות ה 90 והאלפיים הלהקה התאחדה מספר פעמים לרגל כל מיני ארועים (למשל חגיגות ה 40 לקיץ האהבה). השנה הם חגגו יובל 50 והופיעו ביוני היכן שהכל התחיל ב Red Dog Saloon. הם לא שכחו ללבוש את התלבושות המסורתיות וגם הודיעו שזו הפעם האחרונה ודי.


מבחינת הסגנון המוסיקלי, השרלטנים משלבים רוק פסיכדלי עם פולק, קאנטרי ובלוז. כאמור, הצלחה מסחרית גדולה לא היתה שם, אבל צריך לתת להם את הכבוד וזכות הראשונים על הטמעת הרבה מהמאפיינים הכל כך מוכרים של תרבות הנגד בשנות הששים, אם זה בפוסטרים, בסמים, בשיער הארוך או באפנת הלבוש.
אמנם בלי ייבוש ביצות, קדחת וריקודי הורה עד הבוקר, אבל בכל זאת חלוצים. סוג של.
שרלטנים...



משהו על הפוסטר ההיסטורי




No comments:

Post a Comment